חיוב הזכרת על הנסים
בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ג, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים.
ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנסים אינה שייכת למצות הדלקת הנרות, ובפרט שבאמירת על הנסים אנו מודים לה' גם על נס הנצחון כנגד היוונים הרשעים, ולא רק על נס פך השמן, ולכן, גם בשעה שעדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מזכירים על הנסים בתפלה. [ובשנה שחנוכה מתחיל בערב שבת, אין מזכירים על הנסים בתפלת מנחה של ערב שבת (חזון עובדיה עמ' קפח). אולם בשנה זו (תשע"ט) לא נתעכב בענין זה].
וכן בכל תפלות החנוכה, שחרית מנחה וערבית, וכן בתפלת מוסף של שבת ושל ראש חודש טבת שבתוך ימי החנוכה, יש להזכיר "על הנסים".
מי ששכח ולא הזכיר על הנסים
אם טעה ולא אמר על הנסים בתפלה, הדין הוא כדלהלן:
אם נזכר שלא אמר על הנסים לפני שהזכיר את שם ה' בברכה (כלומר, עדיין לא הגיע למילים "ברוך אתה ה'", של ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות"), חוזר ואומר "מודים אנחנו לך, על הנסים ועל הנפלאות וכו', עד סיום נוסח "על הנסים", ואחר כך ממשיך "ועל כולם יתברך" וכו', עד סיום התפלה.
ואם לא נזכר ששכח לומר "על הנסים", אלא אחרי שהזכיר שם ה' בסיום ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות", הרי שהפסיד את אמירת על הנסים, ואינו חוזר שוב לומר על הנסים. (וכן אינו רשאי לסיים "למדני חקיך" ולחזור לומר על הנסים).
הזכרת על הנסים בסיום התפלה
וכתבו רבותינו האחרונים, האליה רבה והמאמר מרדכי, שמי ששכח בתפלתו להזכיר על הנסים, נכון שיאמר את נוסח על הנסים בסוף התפלה, כשמסיים "אלהי נצור", לפני "יהיו לרצון". וכך יאמר, "מודים אנחנו לך על הנסים" וכו', עד סיום הנוסח. ואחר כך יסיים את התפלה.
על הנסים בברכת המזון
גם בברכת המזון של חנוכה צריך להזכיר "על הנסים" בברכת ההודאה, כפי שנדפס בסידורים, לפני "על הכל ה' אלהינו אנחנו מודים לך". ואם שכח לומר "על הנסים", כל זמן שלא הזכיר את שם ה' בחתימת הברכה ("ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון"), יחזור לומר על הנסים, ואם הזכיר שם ה' שבחתימת הברכה, שוב אינו חוזר לומר על הנסים.
וגם בברכת המזון, אם שכח לומר על הנסים, נכון שיחזור לאמרו באמצע אמירת "הרחמן" שבסיום ברכת המזון, שיאמר, "הרחמן הוא יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיה בן יוחנן" וכו'.
ולסיכום: יש להזכיר "על הנסים" בתפלה ובברכת המזון, בכל שמונת ימי החנוכה. ואם שכח לומר על הנסים, ונזכר לפני הזכרת שם ה' שבסיום הברכה, חוזר לומר על הנסים, ואם נזכר אחרי הזכרת שם ה', אינו חוזר לומר על הנסים, אלא בסיום התפלה או בסיום ברכת המזון, וכמבואר.
