הלכה ליום ראשון כ"ד כסלו תשפ"ב 28 בנובמבר 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמתו של אבינו האהוב

יהודה בן אסתר ז"ל

ולהבדיל בין המתים לחיים לרפואת כל חולי עמו ישראל ובתוכם שושנה בת דינה

הוקדש על ידי

בני משפחתו

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים
בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים.

ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנסים אינה שייכת למצות הדלקת הנרות, ובפרט שבאמירת על הנסים אנו מודים לה' גם על נס הנצחון כנגד היוונים הרשעים, ולא רק על נס פך השמן, ולכן, גם בשעה שעדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מזכירים על הנסים בתפלה. [ובשנה שחנוכה מתחיל בערב שבת, אין מזכירים על הנסים בתפלת מנחה של ערב שבת (חזון עובדיה עמ' קפח). אולם בשנה זו (תשע"ט) לא נתעכב בענין זה].

וכן בכל תפלות החנוכה, שחרית מנחה וערבית, וכן בתפלת מוסף של שבת ושל ראש חודש טבת שבתוך ימי החנוכה, יש להזכיר "על הנסים".

מי ששכח ולא הזכיר על הנסים
אם טעה ולא אמר על הנסים בתפלה, הדין הוא כדלהלן:

אם נזכר שלא אמר על הנסים לפני שהזכיר את שם ה' בברכה (כלומר, עדיין לא הגיע למילים "ברוך אתה ה'", של ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות"), חוזר ואומר "מודים אנחנו לך, על הנסים ועל הנפלאות וכו', עד סיום נוסח "על הנסים", ואחר כך ממשיך "ועל כולם יתברך" וכו', עד סיום התפלה.

ואם לא נזכר ששכח לומר "על הנסים", אלא אחרי שהזכיר שם ה' בסיום ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות", הרי שהפסיד את אמירת על הנסים, ואינו חוזר שוב לומר על הנסים. (וכן אינו רשאי לסיים "למדני חקיך" ולחזור לומר על הנסים).

הזכרת על הנסים בסיום התפלה
וכתבו רבותינו האחרונים, האליה רבה והמאמר מרדכי, שמי ששכח בתפלתו להזכיר על הנסים, נכון שיאמר את נוסח על הנסים בסוף התפלה, כשמסיים "אלהי נצור", לפני "יהיו לרצון". וכך יאמר, "מודים אנחנו לך על הנסים" וכו', עד סיום הנוסח. ואחר כך יסיים את התפלה.

על הנסים בברכת המזון
גם בברכת המזון של חנוכה צריך להזכיר "על הנסים" בברכת ההודאה, כפי שנדפס בסידורים, לפני "על הכל ה' אלהינו אנחנו מודים לך". ואם שכח לומר "על הנסים", כל זמן שלא הזכיר את שם ה' בחתימת הברכה ("ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון"), יחזור לומר על הנסים, ואם הזכיר שם ה' שבחתימת הברכה, שוב אינו חוזר לומר על הנסים.

וגם בברכת המזון, אם שכח לומר על הנסים, נכון שיחזור לאמרו באמצע אמירת "הרחמן" שבסיום ברכת המזון, שיאמר, "הרחמן הוא יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיה בן יוחנן" וכו'.

ולסיכום: יש להזכיר "על הנסים" בתפלה ובברכת המזון, בכל שמונת ימי החנוכה. ואם שכח לומר על הנסים, ונזכר לפני הזכרת שם ה' שבסיום הברכה, חוזר לומר על הנסים, ואם נזכר אחרי הזכרת שם ה', אינו חוזר לומר על הנסים, אלא בסיום התפלה או בסיום ברכת המזון, וכמבואר.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

דיני חנוכה

אורך השיעור: 01:16:42         הורד     (17.56 MB)

על הניסים והקריאה

אורך השיעור: 01:09:09         הורד     (15.83 MB)

דיני הלל בחנוכה

אורך השיעור: 01:18:01         הורד     (17.86 MB)

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה