הלכה ליום ראשון כ"ה תמוז תשפ"ב 24 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת המחנכת הדגולה הצדקנית רבת המעש לתורה ולתעודה אשר תלמידיה היו כבניה ונפטרה מן העולם בלא זרע של קיימא

מרת רחל ניסן ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.
"ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות"

הוקדש על ידי

אחד התלמידים

תפלת מנחה וקבלת שבת

ביארנו כאן לפני כשנה וחצי, כי לדעת רוב רבותינו הראשונים, חובה על כל איש ואשה מישראל, לקבל עליהם את קדושת השבת עוד קודם זמן שקיעת החמה.

ומעתה עלינו לבאר, שאם אסור לעשות מלאכה בערב שבת עוד קודם שקיעת החמה, אם כן לכאורה הוא הדין שיהיה אסור להתפלל תפלת מנחה של יום חול אחר שקיעת החמה של ערב שבת. ועוד נראה, שאפילו כמה דקות בסמוך לשקיעת החמה יהיה אסור להתפלל בבית הכנסת תפלת מנחה, וחובה עליהם להקדים את זמן התפלה לכל הפחות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, בכדי שהתפלה כולה תסתיים קודם שקיעת החמה.

ובאמת מנהג רוב בתי הכנסת בעיר הקודש ירושלים, להזהר בזה, ולהקדים את תפלת המנחה בערב שבת כעשרים דקות קודם שקיעת החמה. ומנהג זה יסודתו בהררי קודש, שהרי רק כך, יתחילו הציבור בקבלת שבת קודם שקיעת החמה, כפי שנכון לנהוג כמו שביארנו כאן בעבר.

אולם במקומות שרוב הציבור מגיע לבית הכנסת מאוחר יותר, וכפי הנראה תסתיים תפלת מנחה אחר שקיעת החמה. וכן אשה המתפללת בביתה, ויודעת היא, שאם תתחיל בתפלת מנחה הרי שהיא תסיים אותה לאחר שקיעת החמה, יש להקל שיסיימו את תפלת המנחה אחר שקיעת החמה.

וטעם הדבר שאנו מתירים לסיים את תפלת המנחה אחר שקיעת החמה, הוא משום שאף על פי שאסור לעשות מלאכה סמוך לשקיעת החמה בערב שבת, מכל מקום, תפלת מנחה אינה בכלל האיסור, כי עיקר דין תוספת שבת הוא לענין הפרישה מהמלאכות האסורות בשבת, ואפילו אחר שקיעת החמה, עוד מותר להמשיך בתפלת המנחה ולסיימה.

וגדולה מזו כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאפילו מי שרוצה לקבל עליו תוספת שבת בפירוש בפיו (כפי שבאמת ראוי לעשות למי שאינו מקבל שבת באמירת "מזמור שיר ליום השבת" קודם השקיעה), רשאי לקבל עליו את השבת על תנאי, שיאמר, שהוא מקבל עליו תוספת שבת לכל הענינים, מלבד זה שיהיה רשאי להמשיך בתפלת מנחה. ויוכל אף להתנות תנאי זה לכל השנה כולה, שבכל פעם שהוא מקבל עליו שבת, הרי אינו מקבל עליו את קדושת השבת לענין תפלת מנחה.

אולם לכתחילה בודאי שנכון להקדים ולהתפלל תפלת מנחה כעשרים דקות קודם השקיעה, ולהמשיך בקבלת שבת כהלכתה, כך שיסיימו את אמירת פרק "במה מדליקין" עוד לפני שקיעת החמה, ועל כל פנים יסיימו פרק זה לפני צאת הכוכבים (כרבע שעה אחר שקיעת החמה).

ולסיכום: לכתחילה יש לסיים את תפלת המנחה בערב שבת לפני שקיעת החמה. ובמקום צורך, רשאים להמשיך בתפלת המנחה ולסיימה אחר שקיעת החמה. אולם לענין איסור עשיית מלאכה, חובה לפרוש מכל המלאכות האסורות, כמה דקות קודם שקיעת החמה, וכפי שביארנו.

ומכאן אנו למדים, שמה שנהגו בכמה בתי כנסת, שאחר תפלת המנחה של ערב שבת, קוראים בנגינה סדר "שיר השירים", ואחר כך אומרים מזמורי תהלים, ורק אחר מתחילים בקבלת שבת, כאשר כבר הגיע זמן צאת הכוכבים, אין מנהגם נכון כל כך, ומן הראוי שישנו מנהגם.

ומצוי מנהג זה בבתי כנסיות של בני מרוקו. ובדקנו אחר שורש מנהגם, ומצאנו כי באמת המנהג במרוקו היה לקרוא שיר השירים ומזמורי התהלים, "לכו נרננה", ועוד, ורק אחר כך היו מתחילים באמירת לכה דודי, ומזמור שיר ליום השבת, ופרק במה מדליקין. ומנהג יפה זה, נהגו בו מפני שהיו מתחילים בתפלת מנחה בשעה מוקדמת מאד לפני שקיעת החמה, כפי שמעידים עולי מרוקו החיים בינינו. אבל מה שהמשיכו במנהג זה בארץ ישראל, כאשר מתחילים להתפלל מנחה בסמוך לשקיעה, אין זה מנהג מרוקו המקורי.

ומן הראוי שינהיגו לקרוא מזמור שיר ליום השבת, ולכה דודי, ופרק במה מדליקין, מיד לאחר תפלת מנחה, ואחר כך יקראו פרקי שיר השירים ושאר המזמורים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס"ד
נאמר לי הרבה פעמים שאסור לומר בערב שבת את הפרק מזמור שיר ליום השבת לאחר השקיעה!
כי חס ושלום מזיקים ישלטו בו!
כי הרי נבראו המזיקים בבין השמשות של ערב שבת!
ולכן הוא מעורר אותן במזמור זה.

לכן יש להקדים תפילת מנחה באופן ש כ 5 לפניי השקיעה יקבלו שבת ויספיקו גם תוספת שבת מחול על הקודש וגם לומר את המזמור הזה לפניי.

השאלה עם יש מקור לכך?

ב. האם באמת אסור לומר את זה לאחר השקיעה?

ג. מי שלא הספיק,או בית כנסת שהתאחרו להתפלל מנחה או אדם שהתפלל יחיד מאוחר כיצד ינהג? יאמר את המזמור או לא יאמר? כ' אייר תשפ"א / 2 במאי 2021

נכון יותר לומר מזמור שיר ליום השבת לפני השקיעה, כי באמירתו מקבלים שבת. ואם התאחרה השעה, יכול לאמרו כל זמן בין השמשות. ואין חשש כמו שכתבת ממזיקים. תבורך, 

אם לאחר סיום תפילת מנחה אנו אומרים קטע עם “בואי בשלום עטרת בעלה גם בשמחה ברנה ובצהלה...”  (3 פעמים חוזרים על הפסוק הזה)  ואז מתחילים שיר השירים, לכו נרננה, לכה דודי, במה מדליקין ואז מזמור שיר ליום השבת. (בדיוק לפי סדר זה) 
האם גם במקרה זה ישנה בעיה? ט' כסלו תשע"א / 16 בנובמבר 2010

שלום רב!

אם הכוונה היא לקבל שבת, אז החסרון הוא רק בכך שאין אתם אומרים פרק במה מדליקין קודם צאת הכוכבים, שכך יש לנהוג לכתחילה. ובלאו הכי, טוב יותר לקבל שבת באמירת מזמור שיר ליום השבת. לכן העצה היא, שתאמרו מזמור שיר ליום השבת, ופרק במה מדליקין, ואחר כך תוכלו לומר המזמורים כמנהג.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה