הלכה ליום ראשון כ"ה תמוז תשפ"ב 24 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת המחנכת הדגולה הצדקנית רבת המעש לתורה ולתעודה אשר תלמידיה היו כבניה ונפטרה מן העולם בלא זרע של קיימא

מרת רחל ניסן ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.
"ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות"

הוקדש על ידי

אחד התלמידים

תפלת מנחה וקבלת שבת

ביארנו כאן לפני כשנה וחצי, כי לדעת רוב רבותינו הראשונים, חובה על כל איש ואשה מישראל, לקבל עליהם את קדושת השבת עוד קודם זמן שקיעת החמה.

ומעתה עלינו לבאר, שאם אסור לעשות מלאכה בערב שבת עוד קודם שקיעת החמה, אם כן לכאורה הוא הדין שיהיה אסור להתפלל תפלת מנחה של יום חול אחר שקיעת החמה של ערב שבת. ועוד נראה, שאפילו כמה דקות בסמוך לשקיעת החמה יהיה אסור להתפלל בבית הכנסת תפלת מנחה, וחובה עליהם להקדים את זמן התפלה לכל הפחות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, בכדי שהתפלה כולה תסתיים קודם שקיעת החמה.

ובאמת מנהג רוב בתי הכנסת בעיר הקודש ירושלים, להזהר בזה, ולהקדים את תפלת המנחה בערב שבת כעשרים דקות קודם שקיעת החמה. ומנהג זה יסודתו בהררי קודש, שהרי רק כך, יתחילו הציבור בקבלת שבת קודם שקיעת החמה, כפי שנכון לנהוג כמו שביארנו כאן בעבר.

אולם במקומות שרוב הציבור מגיע לבית הכנסת מאוחר יותר, וכפי הנראה תסתיים תפלת מנחה אחר שקיעת החמה. וכן אשה המתפללת בביתה, ויודעת היא, שאם תתחיל בתפלת מנחה הרי שהיא תסיים אותה לאחר שקיעת החמה, יש להקל שיסיימו את תפלת המנחה אחר שקיעת החמה.

וטעם הדבר שאנו מתירים לסיים את תפלת המנחה אחר שקיעת החמה, הוא משום שאף על פי שאסור לעשות מלאכה סמוך לשקיעת החמה בערב שבת, מכל מקום, תפלת מנחה אינה בכלל האיסור, כי עיקר דין תוספת שבת הוא לענין הפרישה מהמלאכות האסורות בשבת, ואפילו אחר שקיעת החמה, עוד מותר להמשיך בתפלת המנחה ולסיימה.

וגדולה מזו כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאפילו מי שרוצה לקבל עליו תוספת שבת בפירוש בפיו (כפי שבאמת ראוי לעשות למי שאינו מקבל שבת באמירת "מזמור שיר ליום השבת" קודם השקיעה), רשאי לקבל עליו את השבת על תנאי, שיאמר, שהוא מקבל עליו תוספת שבת לכל הענינים, מלבד זה שיהיה רשאי להמשיך בתפלת מנחה. ויוכל אף להתנות תנאי זה לכל השנה כולה, שבכל פעם שהוא מקבל עליו שבת, הרי אינו מקבל עליו את קדושת השבת לענין תפלת מנחה.

אולם לכתחילה בודאי שנכון להקדים ולהתפלל תפלת מנחה כעשרים דקות קודם השקיעה, ולהמשיך בקבלת שבת כהלכתה, כך שיסיימו את אמירת פרק "במה מדליקין" עוד לפני שקיעת החמה, ועל כל פנים יסיימו פרק זה לפני צאת הכוכבים (כרבע שעה אחר שקיעת החמה).

ולסיכום: לכתחילה יש לסיים את תפלת המנחה בערב שבת לפני שקיעת החמה. ובמקום צורך, רשאים להמשיך בתפלת המנחה ולסיימה אחר שקיעת החמה. אולם לענין איסור עשיית מלאכה, חובה לפרוש מכל המלאכות האסורות, כמה דקות קודם שקיעת החמה, וכפי שביארנו.

ומכאן אנו למדים, שמה שנהגו בכמה בתי כנסת, שאחר תפלת המנחה של ערב שבת, קוראים בנגינה סדר "שיר השירים", ואחר כך אומרים מזמורי תהלים, ורק אחר מתחילים בקבלת שבת, כאשר כבר הגיע זמן צאת הכוכבים, אין מנהגם נכון כל כך, ומן הראוי שישנו מנהגם.

ומצוי מנהג זה בבתי כנסיות של בני מרוקו. ובדקנו אחר שורש מנהגם, ומצאנו כי באמת המנהג במרוקו היה לקרוא שיר השירים ומזמורי התהלים, "לכו נרננה", ועוד, ורק אחר כך היו מתחילים באמירת לכה דודי, ומזמור שיר ליום השבת, ופרק במה מדליקין. ומנהג יפה זה, נהגו בו מפני שהיו מתחילים בתפלת מנחה בשעה מוקדמת מאד לפני שקיעת החמה, כפי שמעידים עולי מרוקו החיים בינינו. אבל מה שהמשיכו במנהג זה בארץ ישראל, כאשר מתחילים להתפלל מנחה בסמוך לשקיעה, אין זה מנהג מרוקו המקורי.

ומן הראוי שינהיגו לקרוא מזמור שיר ליום השבת, ולכה דודי, ופרק במה מדליקין, מיד לאחר תפלת מנחה, ואחר כך יקראו פרקי שיר השירים ושאר המזמורים.

שאלות ותשובות על ההלכה

בס"ד
נאמר לי הרבה פעמים שאסור לומר בערב שבת את הפרק מזמור שיר ליום השבת לאחר השקיעה!
כי חס ושלום מזיקים ישלטו בו!
כי הרי נבראו המזיקים בבין השמשות של ערב שבת!
ולכן הוא מעורר אותן במזמור זה.

לכן יש להקדים תפילת מנחה באופן ש כ 5 לפניי השקיעה יקבלו שבת ויספיקו גם תוספת שבת מחול על הקודש וגם לומר את המזמור הזה לפניי.

השאלה עם יש מקור לכך?

ב. האם באמת אסור לומר את זה לאחר השקיעה?

ג. מי שלא הספיק,או בית כנסת שהתאחרו להתפלל מנחה או אדם שהתפלל יחיד מאוחר כיצד ינהג? יאמר את המזמור או לא יאמר? כ' אייר תשפ"א / 2 במאי 2021

נכון יותר לומר מזמור שיר ליום השבת לפני השקיעה, כי באמירתו מקבלים שבת. ואם התאחרה השעה, יכול לאמרו כל זמן בין השמשות. ואין חשש כמו שכתבת ממזיקים. תבורך, 

אם לאחר סיום תפילת מנחה אנו אומרים קטע עם “בואי בשלום עטרת בעלה גם בשמחה ברנה ובצהלה...”  (3 פעמים חוזרים על הפסוק הזה)  ואז מתחילים שיר השירים, לכו נרננה, לכה דודי, במה מדליקין ואז מזמור שיר ליום השבת. (בדיוק לפי סדר זה) 
האם גם במקרה זה ישנה בעיה? ט' כסלו תשע"א / 16 בנובמבר 2010

שלום רב!

אם הכוונה היא לקבל שבת, אז החסרון הוא רק בכך שאין אתם אומרים פרק במה מדליקין קודם צאת הכוכבים, שכך יש לנהוג לכתחילה. ובלאו הכי, טוב יותר לקבל שבת באמירת מזמור שיר ליום השבת. לכן העצה היא, שתאמרו מזמור שיר ליום השבת, ופרק במה מדליקין, ואחר כך תוכלו לומר המזמורים כמנהג.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה