הלכה ליום ראשון י' תמוז תשפ"ה 6 ביולי 2025

"צובע"

יסוד מלאכת צובע
אחת מט"ל (משלשים ותשע) מלאכות האסורות מן התורה בשבת, היא מלאכת צובע. וכן שנינו במשנה במסכת שבת (דף עג.).

ביארנו כבר כמה פעמים, שכל מלאכה שהיו נוהגים לעשותה במשכן (כשהיו ישראל במדבר בצאתם ממצרים), אסרה התורה לעשותה ביום השבת. ובכלל המלאכות שהיו נעשות במשכן, היתה מלאכת "צובע", שהיו רגילים לצבוע את העורות בצבעים, וכן היו צובעים את הבהמה כדי לסמן אותה, והיו צובעים עוד בצבע התכלת שהיו עושים מן החילזון.

ובתלמוד ירושלמי (שבת נא: ובמפרשים) מבואר, שאף על פי שהיו ישראל במדבר, בכל זאת היו להם צבעים שהביאו איתם ממצרים, כמו צבע ה"תכלת". וכן מבואר בגמרא שהיו סוחרים מאומות העולם שהיו באים למקום שהיו בו בני ישראל, והיו מוכרים להם סחורות. ולכן היתה מלאכת הצביעה מצוייה במשכן, וממילא מלאכה זו נאסרה על ישראל לעשותה בשבת.

צבע שאינו מתקיים
לא אסרה התורה לצבוע בשבת, אלא דוקא כאשר הצביעה נעשית בצבע המתקיים, כגון מי שהוא כותב בדיו על גבי נייר, שהוא צבע המתקיים לזמן ארוך, ובודאי שאסור לעשות כן בשבת. אבל הצובע בצבע שאינו מתקיים, לא אסרה עליו התורה את אותה הצביעה, אולם חכמים גזרו שאפילו בצבע שאינו מתקיים יהיה אסור לצבוע בשבת.

צחצוח נעליים בשבת, צביעת הבית
ובכלל איסור צביעה, הצובע את קירות ביתו בסיד או בצבע, שבודאי חייב מן התורה על מלאכה זו, שהרי היא צביעה המתקיימת.

וכן אסור לאדם לצחצח את נעליו בשבת במשחת נעליים. שיש בזה משום איסור צביעה בשבת, (אף שהוא צובע על גבי מקום צבוע). ואם הוא מורח את נעליו במשחה, יש אומרים שעובר בכך על איסור נוסף, מצד איסור "מֵמָרֶח". ואף על פי שהמשחה היא דלילה מאד, ועל כן הממרחה בשבת אינו חייב מן התורה מצד איסור ממרח, מכל מקום מדרבנן יש בדבר איסור אפילו כשהמשחה רכה מאד ונמרחת בידיים. (יביע אומר ח"ד סימן כח).

ולסיכום: אסור לצבוע בשבת, בין בצבע המתקיים ובין בצבע שאינו מתקיים, ומטעם זה אסור לצבוע את הבית בשבת, וכן אסור לצחצח נעליים בשבת. וכמו כן אסור לצבוע על גבי נייר וכדומה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שבוע טוב יש לי שני שאלות האם יותר לתת לבן שלי הקטן מתנה בשבת שאלה שנייה האם מותר לתת לבן שלי מתנה לדוגמא לוח עם צבעי מיים סגור הרמטית בשבת ט' ניסן תשפ"ב / 10 באפריל 2022

מותר לתת לו מתנה, כי בלאו הכי הכל שלך. אבל לא דבר מוקצה כמו צבעים וכדומה. 

שלום רב.. חוץ מהכבוד- האם בשבת יש חילוק בין נוזל לניקוי האסלה במיכל המים לבין נוזל ניקוי באסלה עצמה(סונובון וכדו') ? ב' אדר תשפ"א / 14 בפברואר 2021

למנהג הספרדים, בשניהם יש להקל. 

במחילה מכבודכם, נהוג לשים באסלה מתקן שכאשר מורידים את המים אזי המים נצבעים בכחול (או בצבע אחר) ובכך מחטאים ומנקים את האסלה. האם הדבר מותר או שמא אסור מדין צובע? ב' שבט תש"פ / 28 בינואר 2020

הדבר מותר. משום שאין צביעה במשקין, ומטעמים נוספים.

לגבי מלאכת צובע בשבת, מה לגבי עירבוב שקית תה בתוך המים החמים? ט' אייר תשע"ב / 1 במאי 2012

לגבי תה, מותר להניח שקית תה, בתוך מים חמים בכלי שלישי, כלומר, ששופכים מים מהמיחם לתוך כלי, וממנו שופכים לכלי אחר, ובתוכו שמים את התה. ואין בזה חשש משום בישול, ולא משום צובע, ולא משום בורר, ולא משום מכבס.

האם יש חילוק לבין ממרח בדרבנן
בין משחת נעליים, לשיניים שיש מקילים? ט' אייר תשע"ב / 1 במאי 2012

לגבי משחת שיניים, המיקלים בדבר יש להם על מה שיסמכו.

שאלה בנושא צובע, האם מותר למרוח משחה על הפנים על-מנת למנוע יובש של העור בשבת? י"ח חשון תשע"א / 26 באוקטובר 2010

שלום רב!

אסור למרוח בשבת משחה על הפנים בכדי למנוע יובש.
 
בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה