הלכה ליום חמישי ג' תשרי תשפ"ב 9 בספטמבר 2021

מצוות הסוכה

מאחר וכבר לא נותר לנו די זמן כדי ללמוד את ההלכות הנוגעות לימי הסוכות, נבאר כבר עתה כמה דינים הנצרכים לימי הסוכות הבאים עלינו לטובה.

סעודת קבע
בכל ימי חג הסוכות בין ביום בין בלילה אסור לאכול "סעודת קבע" מחוץ לסוכה, ושיעור "סעודת קבע" (כלומר כמות האכילה בכדי שנחשיב את הסעודה לסעודת קבע),  הוא יותר מכביצה פת (לחם), כלומר, כשישים גרם פת, (ליתר דיוק, חמישים וארבע גרם), וכשאוכל כשיעור הזה מברך ברכת "לישב בסוכה", אבל פחות משיעור זה מותר לאכול מחוץ לסוכה, ולפיכך גם אם אוכלו בתוך הסוכה, אין מברך על אכילה זו לישב בסוכה.

האוכל עוגות
האוכל עוגות כשיעור יותר מכביצה, כלומר, כשישים גרם עוגה, חייב לאכול בסוכה, אבל אינו מברך על ברכת "לישב בסוכה" משום שיש מחלוקת הפוסקים אם יש לעוגה דין פת ממש, ומשום ספק אין לברך על אכילה זו, שהרי כלל גדול בידינו "ספק ברכות להקל", וכפי שביארנו בכמה מקומות.

אבל אם אוכל מהעוגות כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה, שהוא שיעור שלוש ביצים, (שהם קרוב למאה וששים ושתיים גרם), צריך גם לברך ברכת "לישב בסוכה" כדין האוכל פת ממש. (אולם גם כשאוכל שיעור כזה, אינו מברך אלא "מזונות", ורק אם יאכל שיעור של מאתים ושש עשרה גרם, יוכל לברך על העוגה המוציא וברכת המזון). ולמנהג האשכנזים יש חילוקי מנהגים בעניינים אלו ולא נוכל לפרט את כולם.

דין הנשים
נשים פטורות מן הסוכה, כשם שהן פטורות מרוב "מצוות עשה שהזמן גרמן". כלומר, המצוות שהן בקום עשה (ולא בשב ואל תעשה) והן תלויות בזמן. והרי מצות סוכה היא בקום עשה, והיא תלויה בזמן, (שהוא ימי הסוכות), ולכן נשים פטורות ממנה. ואם הן אוכלות בסוכה, בודאי יש להן שכר גדול על כך, ומסוגלת המצוה להגן עליהם מכל רע. ומכל מקום הנשים לא תברכנה על ישיבתן בסוכה "לישב בסוכה".

ולמנהג רבים מן האשכנזים, נשים מברכות גם על מצוות שהן פטורות מהן, כגון מצות נטילת לולב ואמירת ההלל וקריאת שמע וכיוצא בזה, ועל כן למנהגן הן מברכות גם על ישיבה בסוכה. וכפי שהזכרנו כמה פעמים.

לסיכום: אסור לאכול מחוץ לסוכה סעודה עם לחם, כאשר אוכל מן הלחם יותר משיעור כביצה (שהוא כחמשים וארבע גרם פת). וכאשר אוכל בסוכה שיעור זה, צריך לברך לפני שאוכל ברכת "לישב בסוכה". וכן מי שאוכל עוגה בשיעור זה חייב לאכלה בסוכה, אולם אין לברך על אכילת עוגה בסוכה, אלא אם אוכל עוגה בשיעור של כמאה וחמישים וארבע גרם (ומעט יותר), שאז עליו לברך על מצות הישיבה בסוכה. הנשים אינן חייבות לישב בסוכה, ואם הן מתחסדות לישב בסוכה, שכרן רב מאד. אולם אל להן לברך על ישיבה זו, משום שאינן מצוות בה מן הדין.

מי שאינו יכול בשום אופן לאכול בסוכה, הרי הוא פטור מן הסוכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אני בא לאכול פת בשיעור שמחייב לשבת בסוכה.
מתי אני מברך ליישב בסוכה, בין נטילת ידיים לברכת המוציא? י"ד תשרי תשפ"ב / 20 בספטמבר 2021

מברכים בין הנטילה לברכת המוציא. לפני שיושבים.

האם מותר לאכול מצה מחוץ לסוכה י"ח תשרי תשפ"א / 6 באוקטובר 2020

עד שיעור כביצה, מותר. יותר משיעור כביצה, אסור.

אם הבנתי נכון חלה טעות בסיכום. אם אכל 154 גרם מזונות בערך.לישב בסוכה. ולפי מה שהבנתי רק אם אכל 230 גרם מזונות בערך לישב בסוכה. י"ד תשרי תשפ"א / 2 באוקטובר 2020

לא. ברכת לישב בסוכה יש לברך גם בשיעור שלוש ביצים. המוציא וברכת המזון אין לברך עד שיאכל קביעות סעודה כמו בכל ימות השנה.

מה פוסקים להלכה דמצות זה קלי ואנוהו דאורייתא דרבנן או מידת חסידות ?
נפק"מ לקישוט הסוכה, מה לכוין בשעת תליית הקישוטים. י"ג תשרי תשפ"א / 1 באוקטובר 2020

מבואר בסוכה דף יא: ובדברי הראשונים שאם מקיים זה אלי ואנוהו מקיים מצוה מדרבנן. אבל יש לה שורש בתורה. 

האם מותר לבני ישיבות לשמוע שירת נשים שאני לא מכיר את האישה ואיני ראיתי אותה?? י"ג תשרי תשפ"א / 1 באוקטובר 2020

אם הדבר אינו מביא להרהור, ומדובר בשירים שאינם מלאים דברי עגבים, מן הדין יש להקל, אבל אמרו, הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו. 

האם יש את הדין שמנהג קודם להלכה?? י"ג תשרי תשפ"א / 1 באוקטובר 2020

תלוי מתי. יש מנהג שהוא בטעות, ואינו עוקר הלכה. ויש מנהג שניתן לישבו על פי ההלכה, ואף שאילו לא היה המנהג לא היינו עושים כן, אבל המנהג מוסיף תוקף. ויש בזה גם תנאים מהי ההגדרה של מנהג, כי לא כל דבר שנהגו בו איזה זמן כבר יחשב למנהג. 

כתבתם שאם אוכל מהעוגות כמות גדולה כשיעור קביעת סעודה, שהוא שיעור שלוש ביצים (שהם קרוב למאה וששים ושתיים גרם), צריך גם לברך ברכת "לישב בסוכה" כדין האוכל פת ממש. מרן זצ"ל בהליכות עולם חלק ב עמוד רפ כותב: ואם אוכל פת הבאה בכסנין באופן שקובע סעודתו עליה, דהיינו שאוכל כשיעור ארבע ביצים [דהיינו ע"ב דרהם, שהם כמאתים וששה עשר גרם. וטוב להחמיר שיאכל כמאתים ושלושים גרם], שהדין בזה הוא שצריך ליטול ידיו ולברך המוציא, ולאחר סעודתו צריך לברך ברכת המזון, מברך גם לישב בסוכה. לא מוכרח שיש סתירה בין הדברים, אך עדיין הייתי שמח לדעת איפה אפשר ללמוד את החילוק שכתבתם שבשלוש ביצים מברך לישב בסוכה אך לא מברך המוציא וברכת המזון לעומת ארבע ביצים שכן. ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

שאלתך יפה, והשיב עליה מרן זצ"ל ספרו חזון עובדיה סוכות, עמוד קלו, שיש חילוק בין קביעות סעודה לענין המוציא, לבין קביעותה לענין סוכה, כיון שמרן בשלחן ערוך פסק שדי בשיעור שלוש ביצים, ואף שהוא מחלוקת, מכל מקום כיון שמצות סוכה מן התורה, וכיון שיש בזה עוד ספקות, יש לברך אפילו בשיעור זה

למעלה כתבם בעוגה 162 גרם ובסיכום כתבם 154 זה נכון או שנפל טעות סופר? ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

השיעור בסיום, הוא המדוייק יותר, וכתבנו בתחילה באופן כללי

כיצד הרב זצ"ל פסק לגבי אכילת מזונות כשיעור סעודה (216 גרם), בעניין נטילת ידיים עם ברכה או ללא ברכה? ו' חשון תשע"ו / 19 באוקטובר 2015

עם ברכה

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה