שאלה: אדם המתפלל תפילת העמידה, וסיים את ברכת "שים שלום", והחל באמירת "יהיו לרצון", ובאותו הזמן השליח ציבור התחיל באמירת הקדושה (נקדישך ונעריצך וכו'), האם המתפלל רשאי להפסיק בתפילתו ולענות לקדושה, וכן לענות אמן על הברכות שהחזן מברך, או שאינו רשאי להפסיק בתפילתו?
תשובה: הנה הדבר פשוט, שבשעה שמברך אדם איזו ברכה, אסור לו להפסיק באמצע הברכה לשום דבר, ואסור לו לענות אמן על ברכת חבירו, וכן אסור לו לענות לקדיש או קדושה.
אולם אחרי שסיים אדם את ברכת שים שלום שבתפילה, וכבר אמר את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", הרי הוא באמצע אמירת "אלהי נצור", ואז אין דינו כדין אדם העומד באמצע ברכה, והוא רשאי להפסיק לעניית דברים שבקדושה, ולכן רשאי להפסיק לרגע, לענות לקדושה שאומר השליח ציבור עם הקהל.
והגאון רבינו יוסף חיים מבבל, כתב בספרו בן איש חי, שמרגע שאמר האדם פסוק "יהיו לרצון", רשאי לענות לכל דבר שבקדושה, ואפילו לענות אמן על ברכות ששומע, רשאי. ושורש דבריו מדברי הגאון מרן החיד"א בספרו קשר גודל, שפסק כן, וכדעת הטורי זהב, שלכל ברכה ודבר שבקדושה רשאי לענות אחרי שאמר כבר את הפסוק "יהיו לרצון". וכן פסק הגאון רבינו בן ציון אבא שאול זצ"ל.
אולם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, דקדק מדברי מרן השלחן ערוך, שאין הלכה כן. ורק לקדושה ממש, כלומר, לענות "קדוש קדוש קדוש" וכו', וכן "ברוך כבוד ה' ממקומו", רשאי להפסיק אחר אמירת יהיו לרצון, וכן רשאי לענות חמשה אמנים ראשונים של הקדיש, אבל לענות על כל ברכה וברכה ששומע, אסור.
והראיה לדבר, שכתב מרן השלחן ערוך, שהרגיל לומר תחנונים (כלומר, להוסיף תפלות ובקשות אישיות בסיום התפלה, באמצע אמירת אלהי נצור) ושמע קדיש וקדושה, מקצר ועולה (כלומר, יקצר בדבריו), ואם אינו מקצר, יכול להפסיק "כדרך שמפסיק בברכה של קריאת שמע". ומוכח מדברי מרן, שדין העומד באמצע "אלהי נצור" שווה לדינו של זה הנמצא באמצע ברכות קריאת שמע. והלא הלכה בידוע היא, שבאמצע ברכות קריאת שמע אסור לענות אמן על ברכות. וכמו כן אסור לומר את כל נוסח הקדושה "נקדישך ונעריצך", וכן אין לענות "ימלוך ה' לעולם" שבסיום הקדושה, אלא אך ורק לאמנים הראשונים שבקדיש, ולעניית "קדוש קדוש קדוש" ו"ברוך כבוד ה'" שבקדושה. ואם כן הוא הדין בשעה שעומד באמצע "אלהי נצור", שאינו עונה אמן על ברכות.
וכן כתבו הרבה מרבותינו האחרונים, בדעת מרן השלחן ערוך, שהעיקר להלכה, שאין לענות באמצע אלהי נצור, אלא קדוש קדוש, וברוך כבוד ה', וחמשה אמנים הראשונים של הקדיש. ובעניית "אמן יהא שמיה רבא", יענה עד "ולעלמי עלמיא יתברך", ולא ימשיך עד "בעלמא" כמנהגו תמיד.
ולסיכום: בשעה שסיים אדם את אמירת הפסוק "יהיו לרצון" שבסיום ברכות שים שלום. רשאי לענות אך ורק על חמשת האמנים הראשונים שבקדיש, וכן רשאי לענות "קדוש קדוש קדוש", ו"ברוך כבוד ה'", בקדושה שבחזרת השליח ציבור.
