הלכה ליום רביעי ג' אב תשפ"ד 7 באוגוסט 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

גלות וגאולה

שאלה: אדם שטוב לו בעולם הזה, ואין לו טרדות גדולות, מדוע עליו לצפות לישועת ה' בגאולה השלימה בביאת משיח צדקינו, והרי לא חסר לו כלום?

תשובה: טעם הדבר שאנו מצטערים מאד בגלותינו, אינו רק מחמת הצרה הפרטית שיש לכל אדם מישראל, ואף על פי שגם מטעם זה לבדו כבר היינו צריכים לקוות הרבה לישועת ה', מכל מקום אין זה הטעם העיקרי. (אף כי יש בדבר עוד הרבה טעמים שלא נוכל לפרט את כולם). כי העונש הגדול ביותר בגלותינו הוא, שהשכינה הקדושה עזבה אותנו. ופירושו של דבר, ה"שכינה", היא קרבת השם יתברך לעם ישראל. ומקום שהשכינה שורה בו, הכוונה היא, שמציאות ה' יתברך ניכרת באופן מיוחד באותו המקום. ולדוגמא, בבית המקדש, היתה נראית מציאות ה', כי התפילות היו מתקבלות שם, והיו נעשים כמה נסים במקדש באופן יום יומי,והיתה שם ידיעה והרגשה ברורה של מציאות ה' בעולמו. ומכאן, שהשכינה שורה במקדש באופן מיוחד. וכמו כן, היתה השכינה שורה על ישראל כשהיו דרים על אדמתם, וכעת, משחטאנו לה', הגלה אותנו ה' יתברך מארצינו, ומקדשינו חרב, והשכינה גם היא עזבה אותנו.

ומיום ליום, מאז חורבן בית המקדש, מצבינו מבחינה זו הולך ומחמיר. שאם אך לפני כמה עשרות שנים, עוד היו ידועים בישראל כמה חכמים בעלי מופת, כבר בעוונותינו אבדו כולם מאיתנו. ואם רק לפני שבעים שנה, היו בינינו חכמים, שככל היוצא מפיהם היה נעשה, אבל בזמנינו, יש הסתר פנים גדול מאד, והשגחת ה' אינה בולטת כל כך בעולם, ועל כך יאה לנו לבכות ולצפות לישועת ה'.

והנה בגלל הדבר הזה, שהשכינה עזבה את עמינו, גם הגויים אינם מאמינים שיבא יום וישראל יחזרו להיות האומה החשובה בעולם. ואף אלה מהגויים המאמינים בתנ"ך, אומרים שהשם יתברך עזב אותנו לעולם, מפני שסרנו מדרכיו. (וכך אומרים באמת הנוצרים והמוסלמים).

וזהו שאמר הנביא בשם ה', "נחמו נחמו עמי", שלכאורה יש לשאול, מהי הכפילות במילים "נחמו נחמו", הלא די היה בפעם אחת "נחמו" ותו לא. (כן הקשה מרן רבינו הגדול זצ"ל בדרשותיו).

והסביר המגיד מדובנא את הדברים על פי משל, לשני אנשים שנטשו את נשותיהם והלכו למרחקים. האחד, משום שלא מצא לו פרנסה במקומו, והלך לנסות את מזלו במקום אחר. ואילו השני, עזב את אשתו מפני שהסתכסך איתה, ולכן עזבה לנפשה. חלף פרק זמן ממושך, והנשים לא קבלו שום ידועה על בעליהן. החלו לחקור ולדרוש מפי סוחרים אחרים המגיעים מחוץ לארץ, עד שלבסוף הגיע סוחר גדול אחד, והביא עמו דרישת שלום לשתי הנשים מבעליהן. והוא הודיע, כי הביא עמו גם מכתבים עבורן. אך ביקש, כי יניחו לו יום אחד או יומיים, ואחר כך יתפנה למצוא את המכתבים בין מטלטליו, ויתנם בשמחה לנשים אלה.

אשתו של העשיר, פנתה לדרכה והלכה לה, כשהיא שביעת רצון, לעומת זאת, אשת העני לא הסכמה להרפות מהסוחר, והתחננה אליו שימהר לתת לה את מכתבו של בעלה באופן מידי. מששאל אותה הסוחר מדוע היא מפצירה בו יותר מהאשה האחרת, ענתה לו, כי האשה האחרת אינה חסרה מאומה, ולא נתייראה אלא שמא בעלה עזב אותה עם ילדיה עולמית, אבל מששמעה כי בעלה דרש בשלומה, ואף שלח אליה אגרת, השביע הדבר את רצונה, כי הבינה כי פניו לחזור הביתה. אולם אני, שאין לי מאומה בבית לאכול או ללבוש, כבר משתוקקת אני מאד לדעת מה כותב בעלי, אם כבר מצא לו מקור פרנסה.

וזהו שאומר ה' יתברך "אנכי אנכי הוא המנחמכם", כי בעצם העובדה שה' יתברך בא לנחמינו, אנו יודעים, כי עתיד הוא לחזור אלינו, להשרות עלינו את שכינתו הקדושה. וזהו שאמר "אנכי", בעצם העובדה כי אנכי הוא המנחמכם, כבר זוהי נחמתינו, שישוב ה' יתברך לגאול אותנו במהרה.

יהי רצון שנזכה להיות באמת מן המצפים לישועת ה', ונזכה כולנו לראות בנחמת ציון בבנין ירושלים, במהרה בימינו אמן.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה