הלכה ליום שלישי כ"ג אייר תשע"ח 8 במאי 2018

והעמידו תלמידים הרבה

שנינו בפרקי אבות, משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלשה דברים, הוו מתונים בדין, "והַעַמידו תלמידים הרבה", ועשו סייג לתורה.

מובא באבות דרבי נתן, בית שמאי אומרים, אל ישנה אדם (לא ילמד אדם) אלא למי שהוא חכם ועניו ובן תורה. ובית הלל אומרים, לכל אדם ישנה, כי הרבה פושעים היו בהם בישראל, ובשביל שנתקרבו ללימוד תורה, יצאו מהם צדיקים וחסידים.

והנה טעמם של בית שמאי הוא מובן מאד, כי אם ישנה אדם לתלמיד שהוא אינו עניו, הרי שהוא עלול לגדול קצת בתורה, ומיד יחשוב עצמו לחכם גדול, וימהר לחלוק על גדולי הדור, ויביא לחורבן גדול במעשיו. וכן אם ילמד אדם תלמיד שהוא אינו חכם, הרי שגם אם ילמד תורה כמה שנים, עדיין מחמת טפשותו ימהר לפרש את דברי התורה בצורה מעוותת, ויביא גם הוא לחורבן גדול. וכן על זה הדרך. וכבר ההיסטוריה הוכיחה על כמה תלמידים בלתי הגונים, שלמדו כמה שנים תורה, ואחר כך הלכו והסיתו והדיחו את ישראל. ואילו לטעמם של בית הלל, כדאי לנו להכנס לסיכון זה,  ולו מפני שעל ידי מאור התורה רבים מאד התקרבו לדרך התורה, ויצאו מהם כמה צדיקים וחסידים.

ועל אף שהלכה כבית הלל, שיש ללמד את התורה לכל אדם, מכל מקום אין הכוונה ללמד כל אדם ממש, כמו שאמרו בחולין (קלג.) שהשונה לתלמיד שאינו הגון, נופל בגיהנם. ופירש מרן רבינו הגדול זצ"ל, שזהו כאשר ידוע לנו בודאות שהתלמיד הזה הולך בדרך שאינה טובה, אבל לסתם אדם שמעשיו סתומים, מצוה ללמדו תורה.

ומכל מקום כתב מרן רבינו זצ"ל, שבזמנינו נראה שיש ללמד תורה אפילו לתלמידים שאינן הגונים, כל שהם נראים בדרך של "תינוק שנשבה", שמחמת חינוך קלוקל אינם שומרים כדת תורה ומצוות, ולכם יש לקרב גם את האסירים בבתי הסוהר שנשפטו על עבירות חמורות שבידם, כי עדיין מצוה ללמד אותם ולשקם אותם וללמדם מוסר, כאשר עינינו הרואות שרבים מהם חזרו למוטב, וכל אחד מהם הוא עולם מלא. וכן הורה לנו פעם, ללמוד עם צעיר אחד שהיה בן תורה, ובעוונות הרבים נעשה פורק עול, שאולי על ידי זה יוכל לשוב למוטב. (אבל באמת מי שרואים שאינו לומד אלא על מנת לקלקל, אסור ללמדו תורה).

וכן יראה כל אדם, לקרב את קרוביו כמה שיוכל, החלש יאמר גיבור אני, לזַכותם בתורה ובמצוות כמה שניתן, ואל יכביד עליהם יותר מדאי בדברים, רק ידבר איתם בדרכי נועם, שיראו לקבל על עצמם ולו קבלה אחת טובה, שמתוך כך יתקדמו הלאה והלאה, ואפשר שיצאו מהם כמה צדיקים וחסידים. ועל ידי הרשמת החברים ל"הלכה יומית" בהסכמתם, זוכים בזה ללמדם תורה יום יום, ומאור התורה שילמדו ודאי יקדם אותם מאד מבחינה רוחנית, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, וכפי שראינו ברוך ה' פרי בעמל זה, שכיום יש להלכה יומית יותר מעשרים אלף מנויים קבועים הלומדים את ההלכות דבר יום ביומו, ועוד רבים מאד שמקבלים את ההלכות בדרכים אחרות, ועולים ומתעלים ונעשים יודעי תורה, אשריהם ואשרי חלקם.

שאלות ותשובות על ההלכה

איפה ניתן למצוא את המקור שכתב הרב עובדיה יוסף, עליו נסמכים הדברים הללו (בקשר ל״העמידו תלמידים הרבה״) ? כ' אייר תשע"ז / 16 במאי 2017

ספר ענף עץ אבות, עמוד ה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה