הלכה ליום חמישי י"א אייר תשפ"ב 12 במאי 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

מדת הענווה

שנינו בפרקי אבות, משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע. ולכאורה, היה נכון יותר לומר, משה קיבל תורה "מאת ה'", שהרי לא הר סיני נתן למשה את התורה, ולכאורה אין כאן המקום לציין את המיקום הגיאוגרפי של מתן התורה, אלא ממי נתנה, כפי שאחר כך מתואר למי מסרה, ליהושע, ויהושע מסרה לזקנים.

וביאר מרן רבינו הגדול זצ"ל, כי יש להסביר את הענין על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה במדרש, שבשעה שבא הקדוש ברוך הוא לתת את התורה לישראל, היו ההרים רצים ומדיינים אלו עם אלו, זה אומר, עלי התורה ניתנת, וזה אומר, עלי התורה ניתנת, (וכמובן שאין הכוונה בזה שההרים עצמם הלכו ודיברו אלה עם אלה, כי ההרים הם דוממים, אלא יש לפרש הכוונה, שהמלאכים הממונים על אלה ההרים, רצו מאד שהתורה תינתן על ההר שבאחריותם. ויש בזה עוד פירושים שונים), תבור בא מבית אלים, וכרמל בא מאספמיא. אמר להם הקדוש ברוך הוא, "למה תרצדון הרים גבנונים ההר חמד אלהים לשבתו אף ה' ישכון לנצח". כלומר, למה תעשו דין עם הר סיני, והרי כולכם בעלי מומים ("גבנונים") לעומת הר סיני. כלומר, קורא הקדוש ברוך הוא לכל ההרים הגאים, בעלי מומים. וסיני שאינו גאה, אלא עניו, שהוא נמוך מכל ההרים, נחשב שאינו בעל מום לעומתם. ומכאן אמר רב אשי, כל המתייהר, הרי הוא בעל מום.

ולפי זה יש ליישב את שאלתינו, במה שאמר התנא "משה קיבל תורה מסיני", כי הכוונה בזה, שלא תאמר, מה הטעם שזכה משה רבינו לקבל את התורה בהר סיני, ולא אדם אחר, על זה אמר, משה קיבל תורה "מסיני", שכשם שהר סיני זכה שעליו תנתן התורה מחמת ענותנותו ושפלותו, מזה הטעם זכה גם כן משה רבינו עליו השלום לקבל את התורה, כיון שהיה עניו מאד. וכמו שהעיד עליו השם יתברך, "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה". ואמרו במדרש, מה תלמוד לומר "מכל האדם", אלא שהיה עניו מאד ואינו מתגאה במדה מן המדות שבני אדם מתגאים בה, כגון החכמה והנבואה והמלכות, ואף על פי שהיו בו כל המדות הללו, היה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה. ולכן כשאמר משה להקדוש ברוך הוא "מי אנכי כי אלך אל פרעה", אמר לו הקדוש ברוך, זה לך האות כי אנכי שלחתיך, שהיא הנותנת, בגלל שאתה ממעט את עצמך, אני שולח אותך ולא את איש אחר.

והנה במה שקרא השם יתברך לבעל גאווה בעל מום, מה שאין כן בעלי המדות אחרות, יש להסביר קצת, כי בעלי רוב המדות הרעות, אינם בעלי חסרון גדול כבעל הגאווה, שהרי מי שהוא כעסן, בנקל יוכל לדעת לכל הפחות את חסרונו שהוא כועס מהר. וכן מי שהוא קמצן, בתוך זמן לא רב, יבחין כי קשה לו לתת מממונו יותר משאר חבריו, וידע שיש בו ממדה זו של הקמצנות, מה שאינו כן בעל הגאווה, שיוכל אדם להיות גאה כל ימיו, ולעולם לא יבחין במדה מגונה זו הנמצאת בו. ולכן כל אדם חייב לשים לב על עצמו, שלא יתדרדר למדה מושחתת זו של הגאווה, שאין הקדוש ברוך יכול לסבול את מי שהוא גאה, כמו שנאמר "תועבת ה' כל גבה לב", אבל מי שהוא עניו, הוא חביב מאד לפני ה', שבזכות מדה זו זכה משה לקבל את התורה שהעמידה את אומתינו כאומה.

שאלות ותשובות על ההלכה

היום בבית סםר אמרתי נטילת ידיים ושחכתי שהביאו לי מעדן של שהכל אז אמרתי למדנו חוקיך. עשיתי מה שצריך לעשות? י"א אייר תשפ"ב / 12 במאי 2022

לא כל כך הבנתי את השאלה. אם הכוונה היא שנטלת ידיים כדי לאכול פת לחם, ואחר כך ראית שאין לך פת לחם, או שאינך רוצה לאכול פת לחם, אינך חייב לאכול לחם, ולא לומר למדני חוקך. נטילת ידיים ניתקנה למי שהתכונן לאכול לחם, ואם אחר כך הוא התחרט מאיזו סיבה, אין כאן ברכה לבטלה. 

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה