אסור לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות היום (ובשנה זו התשע"ג, זמן חצות היום בארץ ישראל הוא מוקדם במיוחד, בערך בשעה אחת עשרה וארבעים ושבע דקות).
ושני טעמים לדבר איסור עשיית המלאכה. האחד, כדי שלא יטרד במלאכתו, ויטרד מהכנת צרכי ליל הסדר. וזו דעת רש"י והמאירי (פסחים נ.).
ויש מפרשים שטעם איסור עשיית מלאכה, הוא משום שבזמן שבית המקדש קיים, היה אסור לכל אדם מישראל לעשות מלאכה בערב פסח מזמן חצות היום, לפי שאז הוא זמן הקרבת קרבן פסח, שאפילו בשאר ימות השנה, כל אדם שהקריב קרבן למזבח, אותו היום יום טוב שלו הוא, ונאסר בעשיית מלאכה משך כל היום, אלא שקרבן פסח הואיל ואין זמנו אלא מחצות היום ואילך, שרק אז נחשב כיום טוב, ואף לאחר שנחרב הבית ובטל קרבן פסח בעוונותינו, לא נתבטל איסור עשיית מלאכה, שכיוון שנאסר הדבר בגזירת חכמים על כל ישראל, נאסר לעולמי עד, שכך הוא הדין בכל גזירות רבותינו שנעשו על פי בית דין, שאף אם בטל טעם התקנה, לא נתבטלה התקנה. וטעם זה הוא עיקר להלכה.
ויש מקומות שנהגו שלא לעשות מלאכה בערב פסח אף קודם חצות היום, וכך הוא מנהג ירושלים, שאין עושים מלאכה במשך כל היום.
לא אסרו עשיית מלאכה בערב פסח, אלא מלאכה גמורה, כגון לייצר כלים חדשים, או לתפור בגדים חדשים. אבל רשאי לתקן כליו, כגון בגד שנקרע רשאי לתפרו, וכן מותר לעשות סחורה ופרקמטיא, וכן מותר לכתוב ולצחצח נעליים, ומותר לגזוז את הצפרניים, אבל להסתפר ולהתגלח אסור, אלא אם מגלח את עצמו שלא על ידי ספר (יהודי), שאז יש להקל בזה. והנכון הוא להקפיד להסתפר ולהתגלח קודם חצות היום, ובמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אף קודם חצות היום, יש להקפיד להסתפר ולהתגלח ביום י"ג בניסן (או בליל ארבעה עשר).
לשמיעת שיעוריו של מרן שליט"א (מלפני שנים רבות) בנושא חג הפסח:
לשיעור בדיני איסור מלאכה בערב פסח לחץ כאן
לשיעור בעניני הלכות פסח חודש ניסן וצדקה לחץ כאן
לשיעור בעניני פסח חומרות ומנהגים בצרכי מזון לחץ כאן
לשיעור בעניני דיני הכשרת כלים לפסח לחץ כאן
לשיעור בעניני דיני הגעלת כלים וטבילת כלים לחץ כאן
לשיעור בעניני איסור אכילת חמץ ודין הכשרת כלי זכוכית לחץ כאן
