הלכה ליום שני כ"ה אדר ב תשפ"ב 28 במרץ 2022

מצה שרויה – סופגניות ועוגות בפסח

מהו חמץ?
ידוע הדבר, כי "חמץ" פירושו, גרגר קמח שנגע במים, ושהה כך איזה זמן עד שהחמיץ. ומעתה עלינו לשאול, כיצד אנו מתירים להרטיב את המצות שבבתינו עם מים, והלא יש לחוש שהקמח שבמצות יחמיץ? והתשובה לכך היא, שכל קמח שנאפה כבר, לא שייך בו יותר חשש חימוץ, כי אבד מן הקמח הכח שהיה בו להחמיץ.

חשש "שרויה"
ואולם, כמה מרבותינו האחרונים כתבו, שאפילו בדבר שנאפה כבר, יש לחוש שמא נותר גרגר קמח שלא נאפה כראוי, ועוד יש בכחו להחמיץ. ולפיכך הזהירו שלא לשרות כלל את המצה, או את פירורי המצה, במים. וזהו חשש "שרויה" המופיע על מוצרי מזון שונים, כי יש מאחינו האשכנזים שנהגו להחמיר בענין זה. ומנהג זה נפוץ במיוחד בקרב קהלות החסידים, שכן דעת הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא (שהוא רבם של בני חב"ד), ועוד. (עיין משנה ברורה סימן תנח סק"ד).

דעת רוב הפוסקים
אולם לדעת רוב רבותינו הפוסקים, אין לחוש כלל בענין זה. ולפי סברתם, נהגו ברוב תפוצות ישראל, ובפרט בארצות המזרח, לשרות את המצות במים אפילו לכתחילה. וכן אנו נוקטים להלכה בלי שום פקפוק. (בפרט במצות הנעשות בזמנינו, שבהם חשש קמח שלא נאפה, הוא חשש רחוק ביותר).

עוגות וסופגניות
ולאור האמור, נראה שמותר לערב בפסח "קמח מצה" (דהיינו קמח שנעשה ממצות טחונות) עם מים, ולעשות ממנו עוגות וכדומה, שהרי קמח אפוי אינו יכול להחמיץ שוב.

אלא שאחד מגאוני ספרד, הלא הוא רבינו חיים בנבנישתי, כתב בספרו "כנסת הגדולה", שיש לאסור לעשות בפסח עוגות מקמח מצה, משום "מראית עין", שאנשים יראו את העוגות הללו, ויחשבו שהם עשויות מקמח רגיל, ויטעו לחשוב שמותר לאפות בפסח עוגות מקמח רגיל.

לעומתו ניצב רבינו הגאון בעל ה"הפרי חדש" (רבי חזקיה די סילווא, תי"ט – תנ"ח) שכתב להקל בזה, והובאו ראיות לדבריו. וכן פסק הגאון רבי יצחק טייב זצ"ל (מגדולי חכמי תונס) בספרו "ערך השלחן" (סימן תס"א סק"ג), משום שלא מצאנו שחכמי הגמרא חששו חשש כזה, שיבואו לטעות כל כך ולאפות עוגות בפסח. ואנו לא רשאים לגזור גזרות חדשות מדעתינו אחר חתימת התלמוד. וכדבריו פסק להלכה מרן רבינו זצוק"ל, והביא עוד הרבה מדברי האחרונים שפסקו להקל בזה.

ולסיכום: מנהג הספרדים ורוב בני אשכנז, לאכול בפסח מצה אפוייה ששורים אותה במים. וכן מותר לעשות בפסח כל מין מאפה שירצו לעשותו מקמח העשוי ממצות טחונות. ואין לחוש בזה, לא מצד שריית הקמח במים, ולא מצד מראית העין.

ואותם שנהגו להחמיר שלא לשרות את המצה במים. עליהם להמשיך במנהגם. ואין להקל בזה אפילו על ידי "התרת נדרים".

שאלות ותשובות על ההלכה

למה התרת נדרים לא מועילה במקרה זה?
מהי דעת מרן לגבי שרויה? כ"ג ניסן תשע"ג / 3 באפריל 2013

מרן שליט"א מיקל במצה שרויה לאותם שנהגו להקל בזה. אבל אותם שהחמירו בזה, לא תועיל להם התרה, משום שהוא מנהג אבותיהם, ויש בביטולו איסור. והתרת נדרים שייכת רק בדבר שאדם קיבל על עצמו, ולא דבר שנתקבל בעל כרחו מפני המנהג.

האם ניתן לעשות התרת נדרים אם המנהג שלי להחמיר בשרוייה? ד' ניסן תשע"ב / 27 במרץ 2012

אם הוא מנהג אבותיך ומשפחתך, אין להקל בו על ידי התרת נדרים.

מה לגביי המצה, יש שני סוגים מצה שמורה או מצה רגילה, שלכאורה ההבדל רק במחיר או שיש סוד בדבר? כ"ח אדר ב תשע"א / 3 באפריל 2011

שלום רב!

קמח רגיל, או קמח שלא השגיחו משעת הקצירה שלא יבאו עליו מים. קמח שמור משעת קצירה, זה קמח שמשעת הקצירה שמרו עליו של ירטב. ולכן יש מקום להידור זה, לקחת דוקא מקמח שמורה. אך אין זה מעיקר הדין.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

באמצע שיעור גמרה פסחים אחד מן האברכים ציין שכבוד הרב עובדיה יוסף פסק שחוץ מפסח צריכים לברך על המצה המוציא ולא מזונות אפילו לספרדים אם חזר על פסקו הראשון למה לא לפרסם את התשובה הנכונה
 
מה צריך לברך ספרדי במצא אחרי או לפני פסח ולמה? ב' ניסן תש"ע / 17 במרץ 2010

שלום רב!

דעת מרן הרב שליט"א שמנהג הספרדים לברך על מצה בורא מיני מזונות. והנוהג כן יש לו על מה שיסמוך. ומכל מקום דעתו נוטה שיש לברך על המצה המוציא בכל השנה, וכן דעתו לענין קרקר "לחמית" שיש לברך עליו המוציא כל השנה. וכן דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א. וכן נוהג מרן הרב שליט"א, שהוא מברך המוציא על מצה כל השנה.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שמעתי מחבר שחובה להקפיד מאוד על מצה שרויה ולהזהר בה משום שהיום עקב אפיה קצרה מאוד שהמצה עוברת הקמח שעל פניה לא מספיק לעבור קלי'ה ועל כן במגע עם מים הוא יכול להחמיץ ואפילו במהירות יותר מקמח רגיל
  כ"ד אדר תש"ע / 10 במרץ 2010

שלום רב!

אין הדבר נכון כלל, ואדרבה, האפייה בזמנינו מוציאה יותר מידי חשש של קמח שאינו נאפה, ועל כן למנהגינו אין לחוש כלל לאיסור מצה שרוייה.

בברכה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה