הלכה ליום שני ד' כסלו תשפ"ב 8 בנובמבר 2021

מצות הקידוש בבוקרו של יום השבת

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר מצות הקידוש בליל שבת. ועתה נבאר מקצת מעניני מצות הקידוש בבוקר יום השבת.

בגמרא במסכת פסחים (קו.) תנו רבנן, "זכור את יום השבת לקדשו", זוכרהו על היין בכניסתו. כלומר, בליל שבת. ביום מנין? כלומר, מנין לנו שיש לקדש על היין גם בבוקר יום השבת? שנאמר, את "יום" השבת. ומכאן שיש לקדש על היין גם בכניסת השבת, דהיינו בליל שבת, וגם בבוקר יום השבת. ומכל מקום בבוקר יום השבת אין אנו מברכים את ברכת "מקדש השבת", אלא ברכת בורא פרי הגפן בלבד. וכמו שאמרו בגמרא שם. וקידוש זה של שחרית נקרא "קידושא רבא", כלומר ה"קידוש הגדול".

והנה דעת רוב רבותינו הראשונים, כי מצות הקידוש בבוקר השבת אינה מן התורה, אלא מתקנת חכמים בלבד. ומה שאמרו בגמרא שיש ללמוד כן ממה שנאמר "יום השבת", אין זו דרשה גמורה שנוציא ממנה דין, אלא "אסמכתא בעלמא", כלומר, תקנת חכמים שיש לה שורש וסמך בלשון התורה. אבל אין זו מצוה מן התורה ממש. ומכל מקום דעת המהר"ם מרוטנבורג שמצות קידוש ביום השבת היא מצוה מן התורה, וכדין הקידוש בליל שבת, ולכן, אף על פי שהיה המהר"ם מתענה (צם) בראש השנה, מכל מקום היה מקדש על היין, מפני שסבר כי חיובו הוא מן התורה. אבל להלכה דעת רוב הפוסקים כי מצות קידוש ביום השבת אינה אלא מדרבנן, דהיינו מתקנת חכמים.

כתב הרמב"ם, שאסור לו לאדם לטעום כלום לפני שיקדש בשבת בבוקר. כלומר, אדם החוזר מבית הכנסת לאחר תפילת שחרית ומוסף של שבת, אסור לו לשתות או לאכול איזה דבר, עד שיקדש על היין. ומכל מקום לפני שהתפלל בבוקר, מותר לו לאדם לשתות תה או קפה כדרכו בכל יום תמיד, מפני שלפני התפילה עדיין לא הגיע זמן החיוב בקידוש.

ואף על פי שיש מרבותינו הראשונים שחלקו על דברי הרמב"ם בדין זה, וכתבו שאין איסור לאכול לפני הקידוש אלא בקידוש של הלילה דוקא, אבל בקידוש של הבוקר אין איסור בדבר, וכן דעת הראב"ד, מכל מקום להלכה אנו נוקטים כדעת הרמב"ם, שכן דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, שאסור לטעום שום דבר לפני הקידוש. ורק לאחר שיקדש על היין יוכל לטעום עוגות או עוגיות, ולשתות מה שירצה, או ליטול ידיו ולברך על הפת ולסעוד את לבו בסעודת השבת.

ולסיכום: חייב אדם לקדש על היין בבוקרו של יום השבת. וחיוב זה הוא מתקנת חז"ל ואינו מן התורה. ומשעה שנתחייב האדם בקידוש, כלומר לאחר תפילת שחרית ומוסף, אסור לו לטעום שום דבר, עד שיקדש על היין. אבל לפני התפילה, רשאי לשתות קפה או תה כדרכו ביום חול.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם גם נשים חייבות בקידוש של שבת? כ' חשון תשע"ז / 21 בנובמבר 2016

גם הנשים חייבות בקידוש של שבת, כשם שהן חייבות בכל מצוות השבת.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

כלי פסח - המשך

ביארנו, שיש להשתמש בפסח בכלים שלא נבלע בהם חמץ, כלומר,כלים חדשים (או מיוחדים לפסח), או כלים שהוכשרו לפסח. ובדרך כלל דרך ההכשר של הכלי הוא כדרך השימוש בו. צלחות וקערות ממתכת או פלסטיק, ששמים בהן מאכלים חמים, אבל לא משתמשים בהן ככלי ראשון ממש, דהיינו שהדרך היא שכששמים בהן מאכל, יוצקים אותו לתוכן מת......

לקריאת ההלכה


כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה