בהלכות הקודמות ביארנו שאסור לעבור או לעמוד מול פניו של אדם המתפלל תפילת העמידה.
ועתה נבא לבאר את הדין, כאשר עומד אדם בתפילת העמידה, ומאחוריו עומד ומתפלל אדם נוסף. וכאשר הוא מסיים את תפילתו, זה שאחריו עדיין לא סיים תפילתו. ונמצא שכאשר יבוא אותו אדם לפסוע שלוש פסיעות לאחוריו, הרי שהוא יכנס בתוך ארבע אמות של חבירו המתפלל.
ולכן, כאשר מסיים אדם את תפילתו, והוא מבחין בכך שמאחריו עומד אדם אחר ומתפלל, אסור לו לפסוע לאחריו שלוש פסיעות, אלא עליו להשאר ולעמוד במקומו עד שיסיים חבירו את התפילה. והדין הוא כן גם לגבי נשים, שמצוי דין זה בפרט בימים הנוראים, שיש נשים המאריכות קצת בתפילה, ואשה אחרת העומדת לפניהם סיימה את תפילתה, שאסור להן לפסוע לאחריהן עד שזו העומדת מאחריהן תסיים גם היא את התפילה, שאז הן רשאיות לפסוע כדין.
וכפי שנתבאר, כל האיסור בזה הוא דוקא כאשר בא להכנס לתוך ארבע אמותיו (כשני מטר) של המתפלל. וכן דוקא כשנעמד ממש ממול למתפלל, אבל אם אינו נכנס לתוך ארבע אמותיו, וכן אם אינו עומד ממש ממול למתפלל, אלא מצדו, רשאי מן הדין לפסוע באמירת "עושה שלום".
דין שליח ציבור
שליח ציבור שסיים תפילת לחש, ואינו יכול לפסוע לאחריו מפני שיש שם מתפלל אחר שלא סיים תפילתו. אולם אינו יכול להמתין עד שיסיים הלה את תפילתו, מפני טורח הציבור. לא יפסע שלוש פסיעות, אלא יתחיל מיד בחזרת התפילה, ויאמר "עושה שלום" בלחש בסיום החזרה, ויפסע לאחריו. ואם עבר ופסע אחר תפילת הלחש בלא להמתין, יש לו על מה שיסמוך.
לסיכום: מי שסיים תפילתו, ועומד אדם אחר ומתפלל מאחריו, אינו רשאי לפסוע לאחריו עד שיסיים הלה את תפילתו. משום שאסור לעמוד בתוך ארבע אמותיו של המתפלל מלפניו. ואם המתפלל אינו מאחריו ממש, אלא מצדו, או שאינו בתוך ארבע אמותיו, ואפילו לאחר שיפסע שלוש פסיעות לא יכנס לארבע אמותיו של המתפלל, רשאי לפסוע לאחריו בלי להמתין.
