שאלה: כאשר אם או אב, מברכים את ילדיהם בליל שבת, או חכם מברך את תלמידיו, כיצד נכון יותר שיעשו, האם יניחו את שתי הידים על ראשו של המתברך, או יניחו רק יד אחת?
תשובה: אתמול ביארנו, שאסור לאדם שאינו כהן, לברך את הקהל בשעת נשיאת כפיים שבחזרת הש"ץ, כפי שעושים הכהנים, מפני שמצווה זו שייכת רק לכהנים. ומעתה נבוא לשאלה שלפנינו:
הנחת שני הידים
הנה ידוע, שבשעת ברכת כהנים, נושאים הכהנים את שתי ידיהם כנגד ראשי הקהל. ואם כן לכאורה, אסור לאדם שאינו כהן, לברך אדם אחר כשהוא נושא על ראשו את שתי ידיו.
איך נהג הגאון מוילנא
ובדורות הקודמים, היו מקומות שנהגו שבסעודות נשואין, הקהל מברכים זה את זה כשהם מניחים את שתי ידיהם, זה על ראשו של זה. ובספר תורה תמימה העיר על מנהג זה, שלכאורה יש בזה איסור, שהרי אסור לאדם לישא כפיו כדרך הכהנים, וסיים, ששמע מאדם נאמן, שבשעת חופתו של הגאון רבי יחזקאל לנדא שהיה מורה צדק בוילנא, בירכו רבינו הגר"א מוילנא, ולא הניח על ראשו אלא יד אחת, וכששאלוהו מדוע הוא נוהג כן, השיב, כי לא מצאנו ברכה בשתי ידים אלא לכהנים בבית המקדש בלבד.
ובספרו תוספת ברכה, כתב לבאר את מנהגו של הגר"א, כי באמת יש איסור בהנחת שתי הידים על ראשו של המתברך, שהרי ברכת כהנים אסורה על ישראל, ולכן הקפיד הגר"א ולא הניח אלא יד אחת על ראשו של המתברך.
דברי מרן זצ"ל
אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כתב שבאמת, מכיון שאין כאן "נשיאת כפים" ממש, ולא כוונה לברך ברכת כהנים, אין איסור כלל אף בהנחת שתי ידים על ראש המתברך. והביא שכן נהגו כמה חכמים וצדיקים שאינם חוששים בענין זה, ומניחים שתי ידיים על ראשו של המתברך. ואת מנהג הגר"א כתב שאפשר להסביר באופן אחר.
הדין למעשה
ולענין מעשה, כיצד כדאי לנהוג, כתבו כמה מרבותינו המקובלים, שיש להקפיד לברך דוקא בשתי ידים. וכן כתב הגאון יעב"ץ בסידורו, שיש להקפיד לברך דוקא בשתי ידיים, ושכן היה נוהג אביו הגאון החכם צבי. והביא שיש טעם לזה בנגלה ובנסתר. ולא כדעת מי שמקפיד שלא לברך אלא ביד אחת.
אולם הגאון רבי חיים פלאג'י בספר נפש כל חי, הביא בשם ספר "חמדת ימים", שיש להקפיד לברך ביד אחת דוקא, ושתהיה זו יד ימין. והביא עוד את דברי הגאון יעב"ץ שהזכרנו, שיש לברך בשתי ידיים דוקא. וסיים, שאין להקפיד על זה כל כך, ומהיות טוב, יברך בשתי ידיו, אך אם יברך ביד אחת די בזה, וכמנהג כמה מגדולי הדורות. וכן נהג מרן רבינו זצ"ל, שלא הניח אלא את ידו הימנית על ראש המתברך, כפי שרגילים רוב הרבנים, אבל אם יחפצו ההורים להוסיף ולברך את ילדיהם בשתי ידים, ובפרט בזמנים מיוחדים, כמו ביום נשואי הילדים וכדומה, הרי שכמבואר אין איסור בדבר, ולדעת החכם צבי והיעב"ץ, כן נכון לנהוג, וכן נהגו כמה מגדולי הרבנים מהדור שלפנינו, כשבירכו את מרן זצ"ל עצמו, והניחו שתי ידיהם על ראשו.
