הלכה ליום שלישי כ"א אדר תשפ"ב 22 בפברואר 2022

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אברהם מנשה בן רחל ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

ראובן

סדר הכריעות בסיום תפילת העמידה ובקדושה - מנהג מרן זצוק"ל

שאלה: האם בעת אמירת עושה שלום במרומיו בסיום תפילת העמידה יש לכרוע ולהטות עצמו ימין ושמאל? וכן האם בקדושה שבחזרת הש"ץ יש להטות עצמו ימין ושמאל באמירת "וקרא זה אל זה ואמר"?

תשובה: כל מנהג שנתייסד על ידי גדולי תורה ונהגו בו ישראל, עלינו להחזיק בו, כי מנהג ישראל תורה. אולם בכל מנהג יש לברר אם יש לו שורש נכון בדברי הפוסקים, שאם לא נהגו בו אלא המון העם שאינם בני תורה, אין לנהוג בו.

והנה לענין מה שנהגו לפסוע בכריעה לאחור בעת אמירת עושה שלום במרומיו, באמת שמנהג זה מבואר בפירוש בגמרא במסכת יומא (נג:) שלאחר שהמתפלל מסיים תפילתו באמירת "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי", עליו לכרוע (כלומר, השתחוייה מועטת, כדין כל הכריעות שאנו כורעים באמירת "מודים" וכדומה), ובעודו כורע (כלומר, תוך כדי הכריעה), עליו לפסוע לאחריו שלוש פסיעות בכריעה אחת. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סימן קכג). ופשוט שאין חילוק בזה בין איש המתפלל, לבין אשה המתפללת, שגם היא צריכה לנהוג כן.

לאחר שפוסע שלוש פסיעות לאחריו, בעודו כורע (כלומר, אינו מזדקף, אלא נשאר כשהוא כורע) אומר: "עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן". ובשעה שאומר "עושה שלום במרומיו", יטה את פניו לצד שמאל, ולאחר מכן בשעת אמירת "הוא יעשה שלום עלינו", יטה את פניו לצד ימין. ואחר כך יסיים "ועל כל ישראל ואמרו אמן" כשהוא פונה ישר לפניו, כעבד הנפרד מרבו.

ומה שאומרים בסיום התפלה "ואמרו אמן", הכוונה בזה היא למלאכי השרת השומרים על האדם ושומעים את תפילתו, שיענו אמן על תפלתו, ויפעלו גם הם כדי שתתקבל התפלה.

אין לומר "עושה שלום" בשעה שהוא פוסע לאחריו, כפי שנוהגים כמה אנשים, אלא ראשית כל יפסע לאחריו כשהוא כורע, ורק אז כשהוא עומד במקומו יאמר "עושה שלום".

ולענין השאלה השנייה, בדבר הכריעות שנהגו לכרוע בשעת אמירת "וקרא זה אל זה ואמר". באמת שרבים מגדולי התורה לא החזיקו במנהג זה כלל. וגם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, רוב ימיו לא נהג בכריעות אלה כלל. ומכל מקום יש מקום למנהג זה, אף שלא נזכר בספרי המקובלים ולא בפוסקים, מכיון שהוא כעין סמל ודוגמא למעשי המלאכים הנזכרים בקדושה, ולכן יש שנהגו בו, ומטים עצמם מעט לימין ולשמאל בשעת אמירת וקרא זה אל זה ואמר. וכן הנהיג עצמו בשנים האחרונות מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיה מטה פניו לימין ושמאל באמירת "וקרא זה אל זה ואמר".

והנה ראוי לציין, כי יש חילוק בין הכריעות שבסיום תפילת העמידה, שאז כורע לצד שמאל תחילה, מפני שהשכינה היא כנגדו, ועל כן עליו לכרוע תחילה לימין השכינה, אבל בחזרת הש"ץ שאין שכינה כנגדו, יש לכרוע תחילה לצד ימין, ורק אחר כך לצד שמאל.

ולסיכום: בסיום תפילת העמידה עליו לכרוע ולפסוע בעודו כורע שלש פסיעות. ולאחר מכן לפני שיזדקף, יאמר "עושה שלום במרומיו", ויטה את פניו לצד שמאל. ואז יאמר "הוא יעשה שלום עלינו", ויטה עצמו לצד ימין. ואחר כך יאמר ועל כל עמו ישראל ואמרו אמן כשהוא כורע ישר לפניו, כעבד הנפרד מרבו.

והנוהגים לכרוע לימין ושמאל באמירת "וקרא זה אל זה ואמר" שבקדושה, יטו עצמם קודם כל לצד ימין, ואחר כך לצד שמאל.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה המנהג הנכון לעניין כיפוף הברכיים בכריעות שבתפילת שמונה עשרה? האם יש צורך,חיוב,מנהג? כ"ד אדר תשפ"ב / 25 בפברואר 2022

מנהג הספרדים שלא עושים כן. 

מה מקור המנהג שלפני שפוסעים "עושה שלום" בסוף העמידה, מגביהים את הרגלים, כמו בעניית קדושה וכמדומה שכן נהג מרן זצוק"ל כ"ד אדר תשפ"ב / 25 בפברואר 2022

ראיתי בספרים שכתבו שמרן זצ"ל אמר שהוא מראה על קרבת אלוקים. אבל איני יודע מקור נוסף למנהגו זצ"ל.

באמירת לכה דודי - בואי כלה לאיזה צד נוטים קודם? כ"ד אדר תשפ"ב / 25 בפברואר 2022

ימין, שמאל, ולאמצע.

האם בקדושת יוצר גם צריך להגביה את כפות רגליו כמו בקדושה בעמידה ? כ' טבת תשע"ח / 7 בינואר 2018

בקדושת יוצר אינו צריך להגביה את רגליו כלל. (ובכלל יש מחלוקת ראשונים אם קדושת יוצר נחשבת לקדושה, ומעיקר הדין אינה נחשבת לקדושה).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה