הלכה ליום שלישי ו' תמוז תשפ"ב 5 ביולי 2022

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

אורי בן ילמנש

הוקדש על ידי

המשפחה

טימטום הלב

שאלה: האם יש להזהר בכשרות המאכלים גם כלפי ילדים קטנים?

תשובה: הנה בדבר שהוא אסור מן התורה, כגון מאכל בשר בחלב, או מאכל טמא, כגון חלב של בהמה טמאה, בודאי שאסור לתת ממנו לילדים קטנים, ואפילו לתינוק בעריסה אסור לתת ממאכלים אלו, ואיסור זה הוא מן התורה, שלא להאכיל קטן נבלות או שאר איסורים. והשאלה הנשאלת היא רק כלפי מאכלים שאין בהם איסור ממש מן התורה, אלא חשש איסור, כגון חלב שלא ידוע מאין הוא הגיע, שאז יש מקום לומר שמכיון שרוב החלב הוא מבהמות כשרות, ורק מדרבנן צריך שידעו בודאות שהחלב בא מבהמה טהורה, אם כן מותר יהיה לתת ממנו לילד קטן במקום צורך. וכן איזה מיני מתיקה מתוצרת שאינה תחת השגחה מעולה, שאף שיש מקום להקל באכילתה, מכל מקום נזהרים הגדולים שלא לאכול מאכל זה מפני חשש איסור. והשאלה היא האם יש מקום להחמיר בזה אף לקטנים.

והנה בתורתינו הקדושה נאמר "אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם", ולכאורה צריך היה להיות כתוב "ונטמאתם בם", ומפני מה נכתב "ונטמתם בם"? אלא להודיענו כי על ידי אכילת מאכלות אסורות נעשה מטומטם לבו של האדם, ואין רוח קדושה שורה בו. (יומא לט.). וכן אמרו עוד בגמרא במסכת יומא (פ.) אדם מטמא עצמו מעט (על ידי מאכלות אסורות) מטמאין אותו הרבה. מטמא עצמו מלמטה, מטמאין אותו מלמעלה.

ובתלמוד ירושלמי מבואר שתינוק רשאי לינק חלב מאשה נכריה (גויה) ואין חוששין בזה לאיסור כלל. ומשמע מדברי הירושלמי שאין להחמיר בדבר זה כלל, והוא היתר גמור. וכן פסקו הפוסקים. ומכל מקום כתבו רבותינו הראשונים שלכתחילה אין לעשות דבר כזה, אלא רק במקרה שאי אפשר בענין אחר. וכמו שכתב הרשב"א, שישראל הם בישנים ורחמנים בטבעם, ועל ידי יניקה מעובדי כוכבים, נולד בהם טבע של אכזריות ועזות. ועוד כתב תלמידו הריטב"א, שחלב אשה גויה האוכלת בעצמה שקצים ורמשים, מוליד בתינוק טבע רע ואכזריות. ושורש הדבר הוא מדרשת רבותינו, שאכילת מאכלים אסורים מביאה לטמטום לבו של אדם, שלא תכנס בו רוח טהרה, ולא יוכל לספוג מקדושת התורה.

ומבואר בדבריהם, שאפילו בדבר שהוא מותר לגמרי מן הדין, מכל מקום מכיון שעלול הדבר לגרום לטמטום הלב, יש להזהר מזה. וכל יהודי יודע תורה חפץ לראות את בנו גדל  על ברכי התורה ויראת ה', ובחוסר זהירות ממאכלות אסורות, הוא עלול לגרום לבנו או לבתו רעה גדולה, שתחת לב הבשר אשר להם, מקשה את לבם להיות לב אבן, שלא ישמעו לקול מורים חס ושלום.

ועל כן בודאי שנכון מאד להחמיר אפילו לילדים קטנים שלא יאכלו שום מאכל שיש בו חשש איסור, ועל ידי זה תשרה בתוכם רוח טהרה כשאר בני ישראל הקדושים, וכל רואיהם יכירון כי הם זרע ברך ה'.

שאלות ותשובות על ההלכה

אפשר ליקרא שנים מקרא בלילה? ז' תמוז תשפ"ב / 6 ביולי 2022

הנכון הוא שלא לקרוא בלילה, שגם זה בכלל "מקרא בלילה". ורק בליל שבת אפשר. 

אני מקפידה לאכול בשר ועוף בכשרות גבוהה. אם אני יודעת בוודאות שיש בית שבסירים ובתנור מבשלים פעם בשר כשר רגיל ופעם בשר בכשרות גבוהה, מה הדרך להכשיר את הסירים?התנור?ואת התבניות של התנור?אם צריך תבניות חדשות? ט"ז סיון תשע"ט / 19 ביוני 2019

אין צורך להכשיר את הכלים. (הטעם שאין צורך להכשיר, משום שאפילו למי שנוהג להחמיר לאכול רק מכשרות ברמה גבוהה, הרי לכל היותר הוא חושש מספק איסור שקיים במאכלים בכשרות רגילה. וספק איסור שנבלע בכלים, אחרי עשרים וארבע שעות, אין צורך להגעילם, שכן פסק המהרשד"ם ועוד מגדולי האחרונים).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה