הלכה ליום שלישי ט' שבט תשפ"ב 11 בינואר 2022

שאלה: מהי ברכת פלפל ממולא? ומהי ברכת עוגה, שיש בה מעט קמח, אבל עיקרה פירות ואגוזים?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין, שהאוכל שני מיני מאכל שברכתם שונה זה מזה, והיה האחד מהם עיקר והשני טפל לו, אינו מברך על כל אחד מהם בפני עצמו, אלא מברך על העיקר ופוטר את הטפל. ולפיכך, אם היה אדם אוכל אורז המעורב עם קטניות, בודאי שהאורז הוא עיקר התבשיל, ולכן יש לברך עליו "בורא מיני מזונות", ובכך נפטרים מברכת הקטניות, כיון שהקטניות טפלות לאורז.

עלי גפן או עוף ממולאים באורז
עלי גפן הממולאים אורז, וכן קישואים או פלפלים הממולאים באורז, מכיון שבעיני רוב בני האדם עיקר האכילה היא במילוי, שהוא האורז, לכן יש לברך עליהם כברכת המילוי, שהיא ברכת בורא מיני מזונות, ובברכה זו יפטרו גם עלי הגפן או הירקות מברכתם. אבל מי שבא לאכול עוף ממולא במעט אורז, בדרך כלל כוונתו היא בעיקר על אכילת העוף, שאין האורז אלא נלווה אליו, ולכן יברך על העוף ברכת "שהכל נהיה בדברו", ועל האורז לא יברך כלל, שהרי הוא טפל.

כאשר אחד המינים הוא מין דגן
מה שלמדנו עד עתה, שברכת העיקר פוטרת הטפל, זהו דוקא בכל מיני המאכלים שאינן "מין דגן". כלומר, אם היו שני מינים מעורבים יחד, ואחד מהם היה מין דגן, כגון קמח חיטה או שעורה, מבואר בגמרא במסכת ברכות (לו:), שלעולם מין הדגן נחשב לעיקר, מפני שישנה חשיבות רבה לחמשת מיני דגן שהם עיקר אכילתנו. (וכן פסק מרן בשלחן ערוך סימן רח).

ולפיכך, עוגת פירות, שאופים אותה עם קמח וביצים ופירות מיובשים, אפילו אם יהיו הפירות מרובים מאד הרבה יותר מהקמח, מכל מקום יש לברך על העוגה "בורא מיני מזונות", שהרי מעורב בה מין דגן. וכן ופלים או עלי "גלילית" ממולאים שוקולד, אף אם עיקר כוונת האוכל היא על השוקולד שבין עלי הופל, מכל מקום לא יוכל לברך "שהכל" כדין ברכת השוקולד, הואיל ועלי הופל עשויים ממין דגן, ולכן הם נחשבים לעיקר ופוטרים את הטפל בברכתם.

וכן האוכל "ביסקויט", ומניח בתוכו שוקולד, עליו לברך "בורא מיני מזונות", כי הביסקויט הוא העיקר, והשוקולד טפל. (בשו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סימן לג).

ולסיכום: כשמעורבים במאכל שני מינים, לעולם, יש לברך על המין העיקרי, ובכך פוטרים את המין הטפל. ולכן, האוכל עלי גפן או פלפל ממולאים אורז, יברך על האורז, ויפטור את הירק, כי האורז הוא העיקר. אולם אם היה המין הטפל עשוי מ"מין דגן", לעולם מין הדגן הוא העיקרי. ולכן, עוגה שמעורב בה קמח בכדי לתת בה מעט טעם, ומעורבים בה גם ביצים ומיני פירות וכדומה, אף על פי שהקמח מועט מאד, מכל מקום ברכת אותה העוגה היא "בורא מיני מזונות", שהרי הקמח הוא מין דגן והוא העיקר.

ויש בדין זה עוד פרטים שיבוארו בהלכות הבאות.

שאלות ותשובות על ההלכה

לרוב הקמח בא כדי להדביק את העוגה ולא בשביל הטעם. האם עדין צריך לברך מזונות? י"א שבט תשפ"ב / 13 בינואר 2022

אין זה נכון. בעוגת טורט הקמח בא לטעם ממש. רק מעט עוגות, כמו חלק מעוגות הגבינה, שמים בהם מעט מאד קמח, כמו כף או שתי כפות לכל העיסה, ואז אומרים שלא בא לתת טעם.

שלום וברכה כבוד הרב,
פלפל ממולא עם אורז - אם אוכל את הפלפל בנפרד גם כן לא צריך לברך עליו ונפטר בברכת המזונות על האורז? ט' שבט תשפ"ב / 11 בינואר 2022

שמעתי בשם מרן זצ"ל שיברך עליו שהכל נהיה בדברו. 

שלום לרב מזכה הרבים,
האם אחד שנדבק בקורונה ולא מרגיש כלל טעם וריח (ר"ל) כאשר לועס את האוכל, צריך לברך על האוכל? במידה שכן, האם יש שוני בברכה? ט' שבט תשפ"ב / 11 בינואר 2022

ע' בפסקי תשובות סי' רג אות יג, שכתב בשם האחרונים לברך. ואין שוני בברכה. 

תשובת הגאון רבי גד יזדי שליט"א

מה במצב שאני אוכל עם קציצה, האם יש אפשרות לברך קודם על האורז ולאחר מכן על הקציצה, ע"מ להרוויח 2 ברכות? ו' שבט תשע"ט / 12 בינואר 2019

באורז וקציצה, אין עיקר וטפל, ויש לברך על שני המאכלים

מה מברכים על תמר ואגוז כרוכים יחד האם ראוי יותר להפריד בין המינים או אפשר לברך ברכת העץ על שניהם יחד. כי כוונת הברכת צריכה להיות על מין אחר או זה לא חשוב? י"ג אלול תשע"ח / 24 באוגוסט 2018

ברכתו בורא פרי העץ ואין צורך להפריד בין המינים. (ובכלל, התמר הוא עיקר והאגוז טפל לו).

מה הברכה הנכונה על סושי? האם האורז עיקר או הדג? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

כששמים מעט דג כדי להטעים את האורז, ברכתו מזונות. ואם הדג מרובה, ברכתו שהכל.

מה יהיה הדין כשהמילוי של עלי הגפן או הפלפל הוא אורז עם בשר טחון? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

בדרך כלל האורז הוא מרובה מאד על הבשר, והוא עיקר.

מה מברכים על עוגת גבינה? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

הדבר תלוי בסוג העוגה, שאם הקמח לא בא לתת טעם, אלא להעמיד את העוגה, ברכתה שהכל. ואם בא לתת טעם, ברכתה מזונות.

האם מברכים על "פסק זמן" מזונות ולא שהכל? כ"ח חשון תש"ע / 15 בנובמבר 2009

שלום רב!

לגבי "פסק זמן", השאלה היא האם האדם חפץ בטעם הוופל, או שאין לו ענין בוופל אלא בכדי לרכך את השוקולד שלא יהיה עבה מדי. שאם כוונתו גם לטעמו של הוופל, יש לברך בורא מיני מזונות. ובמקום ספק יש לברך שהכל.

בברכה,
הלכה יומית.

מה  ההבדל  בין  וופל  עם  שוקולד  שהקמח  בא  להחזיקו,
ובין  טיגון  שניצל/חצילים  עם  קמח, ששם  מברכים  "שהכל"? כ"ח חשון תש"ע / 15 בנובמבר 2009

שלום רב!

החילוק בין ופל לשניצל הוא, שבוופל, כל העולם חפץ בטעמו של הבצק בשילוב על השוקולד. ואילו בשניצל, אין כוונה כל כך בטעמן של הפירורים, שכל מטרתם היא לרכך את העוף, וגם התבלינים ששמים בתוכם באים רק להטעים את העוף ולא את הפירורים עצמם. לכן על השניצל הורו רבים מן הפוסקים לברך שהכל.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

לקריאת ההלכה