הלכה ליום שלישי י"ג שבט תשפ"ה 11 בפברואר 2025

שאלה: מהי ברכת פלפל ממולא? ומהי ברכת עוגה, שיש בה מעט קמח, אבל עיקרה פירות ואגוזים?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו את עיקר הדין, שהאוכל שני מיני מאכל שברכתם שונה זה מזה, והיה האחד מהם עיקר והשני טפל לו, אינו מברך על כל אחד מהם בפני עצמו, אלא מברך על העיקר ופוטר את הטפל. ולפיכך, אם היה אדם אוכל אורז המעורב עם קטניות, בודאי שהאורז הוא עיקר התבשיל, ולכן יש לברך עליו "בורא מיני מזונות", ובכך נפטרים מברכת הקטניות, כיון שהקטניות טפלות לאורז.

עלי גפן או עוף ממולאים באורז
עלי גפן הממולאים אורז, וכן קישואים או פלפלים הממולאים באורז, מכיון שבעיני רוב בני האדם עיקר האכילה היא במילוי, שהוא האורז, לכן יש לברך עליהם כברכת המילוי, שהיא ברכת בורא מיני מזונות, ובברכה זו יפטרו גם עלי הגפן או הירקות מברכתם. אבל מי שבא לאכול עוף ממולא במעט אורז, בדרך כלל כוונתו היא בעיקר על אכילת העוף, שאין האורז אלא נלווה אליו, ולכן יברך על העוף ברכת "שהכל נהיה בדברו", ועל האורז לא יברך כלל, שהרי הוא טפל.

כאשר אחד המינים הוא מין דגן
מה שלמדנו עד עתה, שברכת העיקר פוטרת הטפל, זהו דוקא בכל מיני המאכלים שאינן "מין דגן". כלומר, אם היו שני מינים מעורבים יחד, ואחד מהם היה מין דגן, כגון קמח חיטה או שעורה, מבואר בגמרא במסכת ברכות (לו:), שלעולם מין הדגן נחשב לעיקר, מפני שישנה חשיבות רבה לחמשת מיני דגן שהם עיקר אכילתנו. (וכן פסק מרן בשלחן ערוך סימן רח).

ולפיכך, עוגת פירות, שאופים אותה עם קמח וביצים ופירות מיובשים, אפילו אם יהיו הפירות מרובים מאד הרבה יותר מהקמח, מכל מקום יש לברך על העוגה "בורא מיני מזונות", שהרי מעורב בה מין דגן. וכן ופלים או עלי "גלילית" ממולאים שוקולד, אף אם עיקר כוונת האוכל היא על השוקולד שבין עלי הופל, מכל מקום לא יוכל לברך "שהכל" כדין ברכת השוקולד, הואיל ועלי הופל עשויים ממין דגן, ולכן הם נחשבים לעיקר ופוטרים את הטפל בברכתם.

וכן האוכל "ביסקויט", ומניח בתוכו שוקולד, עליו לברך "בורא מיני מזונות", כי הביסקויט הוא העיקר, והשוקולד טפל. (בשו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סימן לג).

ולסיכום: כשמעורבים במאכל שני מינים, לעולם, יש לברך על המין העיקרי, ובכך פוטרים את המין הטפל. ולכן, האוכל עלי גפן או פלפל ממולאים אורז, יברך על האורז, ויפטור את הירק, כי האורז הוא העיקר. אולם אם היה המין הטפל עשוי מ"מין דגן", לעולם מין הדגן הוא העיקרי. ולכן, עוגה שמעורב בה קמח בכדי לתת בה מעט טעם, ומעורבים בה גם ביצים ומיני פירות וכדומה, אף על פי שהקמח מועט מאד, מכל מקום ברכת אותה העוגה היא "בורא מיני מזונות", שהרי הקמח הוא מין דגן והוא העיקר.

ויש בדין זה עוד פרטים שיבוארו בהלכות הבאות.

שאלות ותשובות על ההלכה

לרוב הקמח בא כדי להדביק את העוגה ולא בשביל הטעם. האם עדין צריך לברך מזונות? י"א שבט תשפ"ב / 13 בינואר 2022

אין זה נכון. בעוגת טורט הקמח בא לטעם ממש. רק מעט עוגות, כמו חלק מעוגות הגבינה, שמים בהם מעט מאד קמח, כמו כף או שתי כפות לכל העיסה, ואז אומרים שלא בא לתת טעם.

שלום וברכה כבוד הרב,
פלפל ממולא עם אורז - אם אוכל את הפלפל בנפרד גם כן לא צריך לברך עליו ונפטר בברכת המזונות על האורז? ט' שבט תשפ"ב / 11 בינואר 2022

שמעתי בשם מרן זצ"ל שיברך עליו שהכל נהיה בדברו. 

שלום לרב מזכה הרבים,
האם אחד שנדבק בקורונה ולא מרגיש כלל טעם וריח (ר"ל) כאשר לועס את האוכל, צריך לברך על האוכל? במידה שכן, האם יש שוני בברכה? ט' שבט תשפ"ב / 11 בינואר 2022

ע' בפסקי תשובות סי' רג אות יג, שכתב בשם האחרונים לברך. ואין שוני בברכה. 

תשובת הגאון רבי גד יזדי שליט"א

מה במצב שאני אוכל עם קציצה, האם יש אפשרות לברך קודם על האורז ולאחר מכן על הקציצה, ע"מ להרוויח 2 ברכות? ו' שבט תשע"ט / 12 בינואר 2019

באורז וקציצה, אין עיקר וטפל, ויש לברך על שני המאכלים

מה מברכים על תמר ואגוז כרוכים יחד האם ראוי יותר להפריד בין המינים או אפשר לברך ברכת העץ על שניהם יחד. כי כוונת הברכת צריכה להיות על מין אחר או זה לא חשוב? י"ג אלול תשע"ח / 24 באוגוסט 2018

ברכתו בורא פרי העץ ואין צורך להפריד בין המינים. (ובכלל, התמר הוא עיקר והאגוז טפל לו).

מה הברכה הנכונה על סושי? האם האורז עיקר או הדג? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

כששמים מעט דג כדי להטעים את האורז, ברכתו מזונות. ואם הדג מרובה, ברכתו שהכל.

מה יהיה הדין כשהמילוי של עלי הגפן או הפלפל הוא אורז עם בשר טחון? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

בדרך כלל האורז הוא מרובה מאד על הבשר, והוא עיקר.

מה מברכים על עוגת גבינה? י"ב שבט תשע"ד / 13 בינואר 2014

הדבר תלוי בסוג העוגה, שאם הקמח לא בא לתת טעם, אלא להעמיד את העוגה, ברכתה שהכל. ואם בא לתת טעם, ברכתה מזונות.

האם מברכים על "פסק זמן" מזונות ולא שהכל? כ"ח חשון תש"ע / 15 בנובמבר 2009

שלום רב!

לגבי "פסק זמן", השאלה היא האם האדם חפץ בטעם הוופל, או שאין לו ענין בוופל אלא בכדי לרכך את השוקולד שלא יהיה עבה מדי. שאם כוונתו גם לטעמו של הוופל, יש לברך בורא מיני מזונות. ובמקום ספק יש לברך שהכל.

בברכה,
הלכה יומית.

מה  ההבדל  בין  וופל  עם  שוקולד  שהקמח  בא  להחזיקו,
ובין  טיגון  שניצל/חצילים  עם  קמח, ששם  מברכים  "שהכל"? כ"ח חשון תש"ע / 15 בנובמבר 2009

שלום רב!

החילוק בין ופל לשניצל הוא, שבוופל, כל העולם חפץ בטעמו של הבצק בשילוב על השוקולד. ואילו בשניצל, אין כוונה כל כך בטעמן של הפירורים, שכל מטרתם היא לרכך את העוף, וגם התבלינים ששמים בתוכם באים רק להטעים את העוף ולא את הפירורים עצמם. לכן על השניצל הורו רבים מן הפוסקים לברך שהכל.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

8 ההלכות הפופולריות

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה (תשפ"ה), נקרא בפרשת תצווה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרש......

לקריאת ההלכה

פרשת בא

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל נאמר בפרשת השבוע, כאשר עמד משה ודיבר עם פרעה מלך מצרים: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, כֹּה אָמַר ה', כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם, וּמֵת כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכוֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב עַל כִּסְאוֹ ע......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" התשפ"ה

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, הי......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשפ"ה

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה


פרשת השבוע - פרשת בשלח – העצה לעת צרה

מאמרו של הרה"ג יעקב ששון שליט"א, נכד מרן זצ"ל בשבת זו, פרשת בשלח, נקרא על יציאת בני ישראל ממצרים, כשהקדוש ברוך הוא הולך לפניהם, יומם בעמוד ענן, להנחותם הדרך, ובלילה בעמוד אש, להאיר להם בלכתם יומם ולילה. כאשר נודע לפרעה מלך מצרים, כי בני ישראל ממשיכים בדרכם גם לאחר שלושת הימים שב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח – הכנה לפסח

בימים הללו, שאנו עומדים בסמוך לחג הפסח, נהגו בכל תפוצות ישראל, ובפרט הנשים, לנקות את הבתים היטב היטב מכל חשש חמץ, ויש בזה שתי מעלות. המעלה הראשונה, שעל ידי הזהירות המופלגת בנקיון הבית, יצאו מחשש של חמץ ממש, ומעלה נוספת, שעל ידי זה יגיעו לחג הפסח לחוג אותו בשמחה, כשהבית ערוך ומוכן לכבוד החג. ומלב......

לקריאת ההלכה

פרשת משפטים

נאמר בפרשת השבוע: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי, הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ". בפסוקים הללו טמון סוד גדול בהנהגת ה' את ......

לקריאת ההלכה

קריאת המגילה

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה