ברכות השחר, תקנו רבותינו לברך בכל יום, משום שהן מתוקנות על סדר העולם והנהגתו, וכיון שאסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכה, חובה על כל אדם לברך ברכות אלו בכל יום. וברכות השחר הן מברכת "אלקי נשמה" ועד לברכת "גומל חסדים טובים לעמו ישראל".
ומבואר בתשובות הגאונים שנשים חייבות לברך כל ברכות השחר, מפני שאינן מצות עשה שהזמן גרמא, חוץ מברכת "שלא עשני אשה", שתאמר במקומה "ברוך שעשני כרצונו" בלא שם ומלכות, אבל ברכת "שלא עשני גוי" וברכת "שלא עשני עבד" תברך בשם ומלכות ובמקום "עבד" תאמר "שפחה" ובמקום "גוי" תאמר "גויה". וכן פשט המנג.
ברכות התורה, תקנום רבותינו לברך על מצות תלמוד תורה, ומכיון שנשים פטורות מתלמוד תורה, לכאורה היה להן להמנע מלברך ברכות אלו, משום שכידוע לדעת מרן השולחן ערוך אסור לנשים לברך על מצוות שהן פטורות מהן. אולם מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א כתב, שאף נשים מברכות ברכות התורה, משום שאף הן מצוות ללמוד תורה, בדינים הנצרכים להן, כגון הלכות ברכות, והלכות שבת וכדומה, ולכן הן מברכות אף ברכות התורה, ויכולות לאמר אשר קדשנו במצותיו "וצונו" על דברי תורה, משום שאף הן מצוות ללמוד תורה וכאמור.
