שאלה: האם אדם יכול להרגיל את לשונו להזכיר שאלת גשמים בברכת השנים?
תשובה: מליל ז' במר חשון (מוצאי יום שלישי האחרון), התחילו בארץ ישראל לבקש על הגשמים בברכת "ברך עלינו".
וכבר ביארנו שמי שסיים את תפלתו ונזכר שלא שאל טל ומטר (לא אמר "ותן טל ומטר לברכה"), הרי שעליו לחזור ולהתפלל שוב את תפלת העמידה. ומי שהוא מסופק אם הזכיר בתפילתו שאלת טל ומטר או לא, אז דינו הוא, שאם אירע כן בתוך שלושים יום מזמן שהתחילו לשאול טל ומטר, אנו תולים שמסתמא שכח להזכיר טל ומטר, שהרי לשונו רגילה להמשיך בתפילה בלא שאלת טל ומטר. אבל אם אירע כן לאחר שלושים יום, אינו חוזר להתפלל, שמן הסתם לשונו הורגלה בשינוי שחל בתפילה.
הרגלת הלשון
ומעתה נבא ללמוד, אם ישנה אפשרות לאדם להרגיל את לשונו לשאול טל ומטר, כך שגם אם יארע שהוא יהיה מסופק אם שאל טל ומטר אם לאו, יוכל לתלות שמן הסתם זכר לשאול טל ומטר, ויהיה דינו זהה לדין מי שהוא מסופק אם שאל טל ומטר לאחר שלושים יום, שאינו צריך לחזור.
שור מועד
בגמרא במסכת בבא קמא (דף כד.) מבואר לגבי דין "שור המועד", שהוא שור שנגח שלוש פעמים, (שדינו הוא שבעליו חייבים לשמור עליו יותר ממה ששומרים על סתם שור, ועוד יש בזה חילוקים שונים בחיובים של אותו השור אם הזיק). שאם "ריחק נגיחותיו" (כלומר, נגח שלוש פעמים לסירוגין עם הפסקות ארוכות באמצע, כלומר לעתים רחוקות), נעשה השור מועד. ואמרו בגמרא, שכל שכן שאם "קירב נגיחותיו" חייב. כלומר, אם היו הנגיחות סמוכות זו לזו, כל שכן שנעשה השור מועד, שדבר זה מעיד שאותו השור עשוי יותר לנגוח, ויש לשמור עליו שמירה מעולה.
דברי מהר"ם
ומסוגיא זו העוסקת בדין שור מועד, הוכיח המהר"ם מרוטנבורג לגבי הנדון שלנו, שאם אמרו רבותינו שאדם שהתפלל שלושים יום, והזכיר בברכת השנים שאלת טל ומטר, אז אנו אומרים שמן הסתם הורגלה לשונו להתפלל עם שאלת טל ומטר, אם כן, כל שכן שאם יאמר אדם תשעים פעם את נוסח התפילה (שהרי בשלושים יום יש לנו לכל היותר תשעים תפילות) כתיקונו, נאמר אחר כך שמן הסתם הורגלה לשונו להתפלל נכון, ואם אירע שהוא מסופק אם שאל טל ומטר, יוכל לתלות שודאי שאל טל ומטר, שהרי הרגיל את לשונו לבקש טל ומטר.
והכוונה בזה, שאם יאמר אדם במשך תשעים פעם ברציפות (לנוסח הספרדים) "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו", ממילא, הרגיל את לשונו שכאשר היא מסיימת את ברכת "רופא חולי עמו ישראל", היא ממשיכה מיד בנוסח ברכת השנים של חורף "ברך עלינו". וכן לנוסח האשכנזים, שיאמר תשעים פעם רצוף "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה", הרי הרגיל את לשונו להתפלל כפי שצריך בימות הגשמים.
הדין למעשה
וכדברי המהר"ם פסק להלכה רבינו הרמ"א בשלחן ערוך (סימן קיד). וכך אנו פוסקים. שמי שיאמר תשעים פעם ברציפות את הנוסח הנ"ל, ואחר כך יהיה מסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו, יוכל להיות סמוך ובטוח שאינו צריך לחזור ולהתפלל, שהרי הרגיל את לשונו להתפלל נכון, כדין מי שהתפלל שלושים יום עם שאלת טל ומטר.
ולכן, כדאי הדבר בפרט לנשים, שאינן רגילות להתפלל בכל יום שלוש תפילות, שתרגלנה את לשונן באמירת תשעים פעם "רופא חולי עמו ישראל ברך עלינו", ובכך ימנעו להן הרבה ספקות בתפילה.
דברי החתם סופר
אמנם יש להוסיף, שהגאון החתם סופר כתב, שלדעתו כדי להרגיל את הלשון, יש צורך במאה ואחת פעמים, ולא די בתשעים פעמים. (ויש אומרים שיש להרגיל את הלשון במאה ושלוש פעמים, שהוא בדיוק מנין התפילות מיום טוב ראשון של פסח במשך שלושים יום). ומרן זצ"ל גם כן הסכים שנכון לחוש לדברי החתם סופר לכתחילה. אולם מעיקר הדין, גם החתם סופר הסכים שאי אפשר לחלוק על דברי המהר"ם שהובאו להלכה בשלחן ערוך, שדי בתשעים פעמים.
