מתחילין לומר "משיב הרוח"
"משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים.
מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה על הגשם, אלא היא שבח להשם יתברך, ולכן הזכרה זו נקראת "גבורות גשמים", שמדברת מענין גבורותיו של השם יתברך בעולמו.
אבל שאלת "טל ומטר" שבברכת השנים, (כלומר, בברכת ברך עלינו, או ברכנו, שאומרים "ותן טל ומטר לברכה"), היא בקשה מהשם יתברך על הגשם. וישנם כמה הבדלים בהלכה, בין הזכרת גבורות גשמים שבברכת "אתה גבור", לבין שאלת טל ומטר שבברכת השנים, והשינוי הראשון הוא, שמזכירין גבורות גשמים, כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה, ואילו שאלת גשמים, אינה אלא מליל שבעה במרחשון.
מדוע מזכירים משיב הרוח בברכת מחיה המתים?
אמרו בגמרא (ברכות לג.), שמזכירין גבורות גשמים ("משיב הרוח") בברכת "אתה גבור", שהיא ברכת "מחיה המתים", משום שהיא ברכה על תחיית המתים, ומתוך שירידת גשמים שקולה כנגד תחיית המתים, לפיכך קבעוה בתחיית המתים. ושאלת גשמים ("ותן טל ומטר לברכה"), קבעו בברכת השנים, משום שברכת השנים היא ברכה על פרנסה, וירידת גשמים גם היא ענין פרנסה לעולם.
מי ששכח להזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם"
מי ששכח להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם, ונזכר לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", יש לבאר, האם עליו לחזור לתחילת תפלת העמידה ולהתפלל שנית, או שהוא רשאי להמשיך בתפלתו. והנה הדין בזה הוא תלוי, שאם אמר "מוריד הטל" במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם (כפי מנהג הספרדים בימות הקיץ), אינו חוזר לראש התפלה. כיון שאמר "מוריד הטל".
אבל אם לא הזכיר כלל, לא "מוריד הטל", ולא "משיב הרוח", (כפי מנהג חלק מעדות האשכנזים בימות הקיץ), ונזכר בטעותו מיד לאחר שסיים את ברכת "מחיה המתים", עליו לומר מיד "משיב הרוח ומוריד הגשם", ואחר כך ימשיך בברכת "אתה קדוש". ואם התחילה כבר בברכת "אתה קדוש", ונזכר שלא אמר "משיב הרוח", הרי אין לו תקנה, ועליו לחזור שוב לראש התפלה.
