הלכה ליום שלישי ז' אלול תשפ"ד 10 בספטמבר 2024

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אבינו מורנו

דידו בוכבזה בן זעימה ז"ל

ירא-שמים וסר מרע,נקי-כפיים ואוהב תורה מצוות ותפילה,עניו וצנוע, יהי זכרו ברוך! ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בוקובזה ראובן

נמכרתי לעבד ולא כבשה אותי אלא תאוותי

אמרו במדרש (שוחר טוב), אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל, בני! עשו תשובה כל עוד שערי תפילה פתוחים! שאני בעולם הזה, אני נוטל שוחד (כביכול, ניתן לרצות את ה' יתברך), שנאמר "שוחד מחיק רשעים יקח". אבל משאני יושב בדין בעולם הבא, איני נוטל שוחד, שנאמר "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד".

אמר רבי אליעזר, "שוב יום אחד לפני מיתתך", כלומר, על כל אדם לחזור בתשובה יום אחד לפני מותו, בכדי שיגיע נקי וזך לפני הקדוש ברוך הוא, וינצל מדינה של גהינם.

אמרו לו תלמידיו של רבי אליעזר, וכי יודע אדם באיזה יום ימות? אמר להם, כל שכן! ישוב היום שמא ימות מחר, ונמצא כל ימיו בתשובה! כלומר, הסביר להם רבי אליעזר את כוונתו במה שאמר "שוב יום אחד לפני מיתתך", שרצונו בזה להעיר את אזנינו, שעלינו להתבונן בכך שהרי כל אדם סופו למיתה, והוא עתיד לתת הדין על כל מעשיו לפני מלך מלכי המלכים, ולכן עליו לחשוב בכך שיתכן ואילו ימשיך במעשיו הנלוזים, ימות מן העולם בלא תשובה, ואז תהיה מרה אחריתו, לכן תיכף יתעורר לחזור בתשובה ולהתאמץ יותר בעבודת ה', וכמו שאמרו רבותינו, יזכור לו יום המיתה, שכאשר האדם זוכר את יום המיתה, הוא מתעורר לדעת מה יהיה עליו באחריתו, ונמשך לבו לתשובה.

וכעין הענין הזה, כן אנו בימים אלו, ימי חודש אלול, הסמוכים ליום הדין, יום ראש השנה, שעל האדם להתבונן, שהגם אם בכל ימות השנה היה טרוד בפרנסתו ושאר עניני העולם, מכל מקום יראה להזהר על כל פנים לא לאבד את הימים הנוראים הללו, שהם סמוכים לגמר דינו של אדם.

והרי מי הוא זה המסית את האדם לעשות הרע בעיני ה' בכל ימות השנה? הלא היא התאווה שהיא חלק ממנו עצמו. נמצא, שהאדם הוא שולט בעצמו, וכמו שאמר החכם (בספר תוצאות חיים לאחד מרבותינו הראשונים), "נמכרתי לעבד ולעבדים, ולא כבשה אותי אלא תאוותי", כי עבד ה' ההולך על פי שכלו ומתגבר על רצונותיו הגופניים הגשמיים, הוא לבדו חופשי, אבל ההולך אחר תאוות לבו, הרי הוא נסחף והולך כל ימיו עם זרם החיים, ואינו שם על לב, כי בכל שנה הוא עומד בדין לפני ה' יתברך, ובשמים מודדים במאזניים מה מצבו, ובכל שנה מצבו אינו משתפר כלל, כי הוא אינו מתעלה כפי שהיה ראוי לו, ואף על פי כן השם יתברך מאריך אפו, וגוזר לו עוד שנת חיים ועוד שנת חיים, אך סוף דבר, שלכל חי יש סוף, ואז איך יצדק בטענותיו לפני ה' יתברך, כאשר יאמר לו ה', אני נתתי לך מעבר למה שהיה ראוי לתת לך, ואתה לא התעוררת אפילו במעט לחזור אלי בתשובה, ואני אמרתי "שובו אלי ואשובה אליכם", כי השם יתברך אינו חפץ במות הרשע, כי אם בשובו מדרכו, וכאשר יתבונן כל אדם בדבר הזה, יחזק את עצמו יותר ויותר בעבודת ה' יתברך, לחזור בתשובה כמה שיוכל, כי כולם צריכים לחזור בתשובה בימים אלו, כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.

ויש לדעת, כי אין אנו מתעלמים מכך שאדם אינו מסוגל לעשות שינוי בכל עצמותו בתוך חודש ימים, ואי אפשר להאמין שאדם שכולו מלא עוונות ומידות רעות, יצליח בעבודה של חודש אחד להשתנות מן הקצה אל הקצה, אבל עליו לראות מהם המעשים שגורמים לו קלקול גדול, שאם יש לו חבר רע, יקבל על עצמו להתרחק ממנו, ואם הוא יודע שהוא בעל לשון הרע, יקבל על עצמו סייגים וגדרים למען לא יחטא בחטא זה, וכן על זה הדרך, וגם יקבל על עצמו באופן כללי יותר לחזור בתשובה בכל הענינים, ובכך יחזיק מעמד בעבודת הבורא, וילך מחיל אל חיל, ויזכה בדין ביום ראש השנה, שיתן לו ה' משאלות לבו לטובה, וישמח בו ה' כאשר ישמח אב בבנו החכם והמשכיל, וכן הוא יזכה לשמוח בבוראו.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום, האם החזן שעולה לתפלת שחרית צריך גם להיות החזן בסליחות? י"ג אלול תש"פ / 2 בספטמבר 2020

לא. אין קשר בין התפילה לסליחות. תבורך,

8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" התשפ"ו

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שקוראים גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, היו "משמיעי......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

ימי ספירת העומר

ימי ספירת העומר, הם ימים שקדושתם מרובה, כמו שכתב הרמב"ן בפירושו לפרשת אמור, כי ימים אלה שהם ימי ספירת העומר, מחג הפסח ועד לחג השבועות, קדושתם היא כקדושת ימי חול המועד, ואינם ימי אבל ופורענות כמו ימי בין המצרים. ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה מזכיר את דברי הרמב"ן הללו בימי הספירה, כדי......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ו

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – הברכה לנשים

כל אדם מישראל, בין אנשים ובין נשים, חייבים בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹקַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאייל......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים מצוות הפורים בעיקרן, ארבעה הן: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, ושמחת פורים. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות – תשפ"ו

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת, לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"ו) השבוע, ביום חמישי,......

לקריאת ההלכה

תספורת, גילוח הזקן, שנת תשפ"ו

שלא להסתפר בימי הספירה פשט המנהג שלא להסתפר בימי ספירת העומר, למנהג האשכנזים עד יום ל"ג לעומר, ולמנהג הספרדים עד יום ל"ד לעומר בבוקר. (וכפי שנתבאר לעניין נישואין בימי הספירה). ויש מהספרדים שמיקלים לענין תספורת כמנהג האשכנזים, שבל"ג לעומר כבר מסתפרים, והמיקלים בזה (אף מבני עדות המזרח)......

לקריאת ההלכה