Halacha pour jeudi 18 Shevat 5780 13 février 2020

Pour la guérison totale de:
Jean-Luc Chélomo Ben Zéhira (Azoulay)
Yossef Avraham ‘Haïm Ben Frédérique Léa (Arfi)
Charles Chalom ben Sultana (Nakache)
Noa’am Avraham Chimchon ben Dalia (Ouaknin)
Ariella Téhila Bat Aviva Myriam
Parmis tous les malades d’Israël  

Pour l’élévation de l’âme de:
Mordé’haï (Ma’ha) Ben Avraham (SELLAM) z’’l
Gilbert Sassi Ben Yéhouda (Hadjadj) z’’l

Accouchement pendant Shabbat

Question: Une femme enceinte sait que le jour de son accouchement tombera très probablement Shabbat, et qu’il faudra donc transgresser Shabbat pour elle en la transportant en voiture jusqu’à l’hôpital.
Au terme de sa grossesse, cette femme est-elle tenue de passer le Shabbat dans un endroit le plus proche de l’hôpital, afin d’éviter que l’on transgresse Shabbat pour elle, ou n’y a-t-il aucune obligation à cela?

Réponse: Il est certain que toute situation où il y a le moindre doute de Pikouwa’h Néfesh (danger de mort pour un juif), exige la transgression du Shabbat, afin de porter secours à la personne en danger.
Par conséquent si une femme enceinte constate que les premières douleurs de l’enfantement commencent à apparaître pendant Shabbat, elle a le devoir – elle ainsi que toute personne présente – de téléphoner à un taxi ou à une ambulance afin de la transporter à l’hôpital. De même, son mari ou tout autre proche, peut l’accompagner à l’hôpital selon le souhait de la femme enceinte, afin de l’apaiser avant l’accouchement, comme nous l’avons déjà expliqué.

Pour ce qui est de notre question, à savoir, est ce qu’une femme qui sait qu’elle doit très probablement accoucher pendant Shabbat, doit passer le Shabbat (ou les Shabbatot) du terme de sa grossesse à proximité de l’hôpital, afin de limiter le plus possible les transgressions de Shabbat, le Gaon Rabbi Shemouel HeLevi WOZNER z.ts.l  traite de cette question dans son livre Shou’t Shevet Halevi (tome 8 chap.88). Selon lui, si le fait de passer Shabbat à l’extérieur de chez elle, cause à la femme trop de dérangements, elle n’a pas besoin de se l’imposer. Tel est également l’avis du Gaon, l’ADMOUR de TSANZ, exprimé dans son livre Shou’t Divré Yatsiv (chap.175). Il précise que même si du point de vue de la Hala’ha, on est tenu de limiter le plus possible les transgressions de Shabbat pour la femme sur le point d’accoucher, il n’est cependant pas nécessaire de s’imposer cette ‘Houmra (rigueur non exigée par la Hala’ha), car le transport en véhicule jusqu’à l’hôpital, est considéré comme Mela’ha Sheena Tseri’ha Legoufa.
[Mela’ha Sheena Tseri’ha Legoufa est une notion connue dans les règles de Shabbat, et en voici la définition. Un homme creuse un trou dans le sable. Il ne désire pas le sable mais seulement le trou. Ceci s’appelle une Mela’ha Sheena Tseri’ha Legoufa = une transgression de Shabbat (creuser le sable) dont on ne profite pas du résultat (le sable).
Il en est de même pour la femme enceinte qui est transportée en véhicule à l’hôpital. Le voyage en véhicule, en lui-même - qui constitue en temps normal, une transgression de Shabbat – ne représente pas toute la satisfaction de cette femme, puisque sa satisfaction essentielle réside dans le fait d’être secourue. Par opposition à une personne qui prend sa voiture pendant Shabbat, simplement dans le but de faire une promenade. Dans ce cas là, le voyage en voiture ne représente plus seulement une Mela’ha Sheena Tseri’ha Legoufa, mais une véritable transgression de Shabbat, même du point de vue de la Torah.De plus, il n’est même pas certain à 100 % que l’accouchement aura lieu pendant Shabbat.]
C’est pourquoi, il n’est pas une obligation pour cette femme d’aller passer le Shabbat du terme de sa grossesse à proximité de l’hôpital.

Notre maître le Rav Ovadia YOSSEF z.ts.l – après avoir cité les propos des différents Poskim sur le sujet – écrit qu’il faut à priori que le femme s’efforce de passer le Shabbat du terme de sa grossesse à proximité de l’hôpital, à la condition que cela ne lui exige pas trop de dérangements. Le cas échéant, il n’est pas nécessaire qu’elle se l’impose.

Questionner Le Rav


ספר אביר הרועים - בית מידות
ספר אביר הרועים
לפרטים לחץ כאן

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

דין ברכת שפטרנו מעונשו של זה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

Les dernières Halachot publiées

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

8 Halachot Les plus populaires

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Lire la Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Lire la Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Lire la Halacha