Halacha pourיום רביעי ט"ז סיון תשפ"ב 15 בjuin 2022

Les cas dans lesquelles il sera permis d’abattre un arbre fruitier

Dans la précédente Halah’a, nous avons traité globalement de l’interdiction de la Thora d’abattre des arbres fruitiers. Nous avons également expliqué que l’interdit de détruire ne s’applique pas uniquement aux arbres fruitiers, mais aussi dans tous les domaines, comme casser de la vaisselle ou déchirer des vêtements en vain, etc. Nous avons aussi fait remarquer que l’interdiction d’abattre des arbres fruitiers restait plus grave, car même en cas de nécessité, c’est seulement dans certains cas que l’on autorisera d’abattre un arbre fruitier comme nous allons l’expliquer.

Un arbre qui nuit à d’autres
La Thora interdit d'abattre un arbre fruitier seulement lorsque cela est fait dans un esprit de destruction. Pour cette raison, il sera permis d’abattre un arbre fruitier quand cela vient dans l’intérêt d’autres arbres fruitiers , par exemple si l’arbre se trouve dans un endroit qui nuit à d’autres arbres et les empêche de bien se développer et de donner leurs fruits comme il se doit, il sera permis d’abattre cet arbre. Nous apprenons ce Dinn à partir d’une Guémara dans le traité de Baba Kama (92a) où la Guémara nous raconte que les employés de Chémouel qui travaillaient dans ses champs lui ont apporté des dattes provenant de son dattier. Chémouel remarqua que les dattes avaient un goût de raisin, il demanda à ses employés une explication à cela, et ceux-là lui ont expliqué que cela est dû au fait qu’il y a une vigne qui pousse à proximité du dattier. Chémouel conclut que cela affectait la qualité de la vigne, car le goût des raisins était gaspillé pour passer vers le dattier et demanda d’abattre le dattier. On voit donc à partir de cette histoire que dans un cas où un arbre nuit à un autre il est permis de l’abattre, même s’il s’agit d’un arbre fruitier. Ainsi tranche le Rambam en donnant pour argument le fait que cela n’entre pas dans l’esprit de destruction puisque cela est fait pour que d’autres arbres soient vigoureux.

Un arbre de grande valeur
Il est encore enseigné dans la Guémara qu’un arbre dont la valeur du bois dépasse la valeur de ses fruits, de telle sorte à ce que l’on retire plus de profit en vendant son bois qu’en vendant ses fruits, il sera permit de l’abattre pour vendre son bois. Ainsi tranche également le Rambam, car cela n’est pas fait dans l’esprit de destruction.

Un arbre peu productif
Il est encore enseigné que si un arbre donne peu de fruits au point où son entretien n’est pas rentable, il sera permis de l’abattre.

Dans la prochaine Halah’a, nous traiterons avec l’aide d’Hachem du cas où l’on a besoin d’abattre un arbre fruitier pour pouvoir construire une maison.

Questionner Le Rav


8 Halachot Les plus populaires

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Lire la Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Lire la Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Lire la Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Lire la Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Lire la Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Lire la Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Lire la Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Lire la Halacha