Palabras de Torá para viernes 29 Adar II 5782 1 abril 2022

פרשת תזריע

נאמר בפרשת השבוע: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ".

מובא במדרש תנחומא (פרשת תזריע): שאל טורנוסרופוס הרשע (הוא היה המושל בארץ ישראל מטעם מלכות רומא אחרי חורבן בית המקדש) את רבי עקיבא: אלו מעשים נאים יותר? מעשיו של הקדוש ברוך הוא או מעשיו של האדם? השיב לו רבי עקיבא, מעשיו של האדם נאים יותר! שאל אותו טורנוסרופוס: והרי שמים וארץ, הם נאים, והאדם לא יכול לברוא את השמים ואת הארץ! השיב לו רבי עקיבא: אל תקשה עלי מדברים שאין בני אדם מסוגלים לעשות אותם. אני השבתי לך על דברים שאדם יכול לעשות, שהדברים הללו נאים יותר כאשר האדם עושה אותם!

שאל אותו טורנוסרופוס: מדוע אתם מלים את בניכם? השיב לו רבי עקיבא: ידעתי שעל הנקודה הזו אתה מתכוין לשאול אותי, ולכן הקדמתי ואמרתי לך שמעשיו של האדם נאים ממעשיו של הקדוש ברוך! הנה לדוגמא, יש שיבולים, ויש עוגות, הרי העוגות נאות יותר מהשיבולים, והשיבולים הם מעשי ידי ה', ואילו העוגות מעשי ידי אדם!

המשיך להקשות טורנסרופוס: אם אלוקיכם רוצה שתקיימו את מצוות המילה, מדוע הולד לא יוצא מהול מבטן אמו?

אמר לו רבי עקיבא: ולמה חבל הטבור נותר עם התינוק, עד שיש צורך לחתוך אותו? ומה ששאלת, מדוע לא נולד מהול, זהו מפני שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצוות, אלא כדי לצרף ולזכך בהן את ישראל, שנאמר: "כָּל אִמְרַת אֱלוֹקַּ צְרוּפָה". על האדם מוטלת החובה להשלים ולתקן ולצרף את הבריאה, לכן אנו מלים את בנינו!

בגמרא במסכת מכות (דף כד:) אמרו: וּכְבָר הָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ, והָיוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַצּוֹפִים, קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת, רָאוּ שׁוּעָל שֶׁיָּצָא מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים. הִתְחִילוּ הֵן בּוֹכִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא מְצַחֵק. אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי מַה אַתָּה מְצַחֵק? אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מַה אַתֶּם בּוֹכִים? אָמְרוּ לוֹ: מָקוֹם שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת", וְעַכְשָׁיו, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בּוֹ, וְלֹא נִבְכֶּה?! אָמַר לָהֶן: לְכָךְ אֲנִי מְצַחֵק, דִּכְתִיב (שהרי כתוב): "וְאָעִידָה לִּי עֵדִים נֶאֱמָנִים, אֵת אוּרִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ", וְכִי מָה עִנְיַן אוּרִיָּה אֵצֶל זְכַרְיָה? (שהרי אוריה וזכריה חיו בתקופות שונות. אוּרִיָּה, בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן, וּזְכַרְיָה, בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי), אֶלָּא, תָּלָה הַכָּתוּב נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה בִּנְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, בְּאוּרִיָּה כּתוב: "לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ", בִּזְכַרְיָה כתוב: "עוֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחוֹבוֹת יְרוּשָלַיִם", עַד שֶׁלֹּא נִתְקַיְּימָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, הָיִיתִי מִתְיָירֵא שֶׁלֹא תִּתְקַיֵּים נְבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה, עַכְשָׁיו, שֶׁנִּתְקַיְּימָה נְבוּאָתוֹ שֶׁל אוּרִיָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁנְּבוּאָתוֹ שֶׁל זְכַרְיָה מִתְקַיֶּימֶת. בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמְרוּ לוֹ: "עֲקִיבָא, נִיחַמְתָּנוּ, עֲקִיבָא, נִיחַמְתָּנוּ".

וביאר הגאון רבי יעקב גלינסקי את הדברים, מהו ההבדל בין המבט של רבי עקיבא, לבין המבט של חבריו שהיו עמו? שרבי עקיבא, היה חי את העתיד! לא רק שהוא ידע את הנבואות שעתידות להתגשם, אלא שכבר כעת, גם כשהמצב קשה, הוא חי את העתיד, וממש הרגיש את מה שעתיד להתרחש.

זהו הקו במשנתו של רבי עקיבא. הרי רבי עקיבא עד גיל ארבעים שנה לא למד תורה, והלך ללמוד את האותיות א' ב' יחד עם בנו! לאחר מכן למד תורה בעניות נוראה! ומנין הוא שאב את הכוחות לכך? הוא חי עם העתיד! הוא ראה בהווה בצורה מוחשית את מה שעתיד להיות, והשכיל לשמוח ולהתעודד כבר כעת בעזרת המבט הזה!

כאשר הוא הבטיח לאשתו בימי עוניו שהוא יעשה לה תכשיט "ירושלים של זהב", הוא חווה את הדברים, שמח ושימח גם אותה בדבר שעדיין אינו אפשרי!

טורנוסרופוס הרשע, חי רק בהווה! הוא חושב לעצמו, האדם נולד ערל, ערל לב וערל בשר, כך נאה וכך יאה! יפה לו שישאר כך כל ימיו! למה לסבול את הצער של המילה? למה לסבול את דאגת המצוות? הכי טוב לחיות כמו שמתחשק, "לזרום" עם ההווייה העכשוית, ולא להטריד את עצמו במחשבות על העתיד! זהו ההבדל היסודי בין השקפתינו, להשקפת הרדופים בהנאות ובהבלי העולם הזה, העולם החולף!

שבת שלום!

(על פי "והגדת").



Últimas Parashot

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נידה ע"ג א'