Halajá paraיום רביעי ג' שבט תשפ"ב 5 בenero 2022

ÉSTA HALAJÁ SE EDITA PARA LA ELEVACIÓN DEL ALMA DE

HAJAM YOM TOV YEDID HALEVY BEN ZAKIE Z"L

NEW YORK

ENDEUDATE POR MÍ Y YO PAGARÉ

Pregunta: En la Guemará se dice "Endeudate por mí y Yo pagaré", ¿qué significa? ¿No hay límite para lo que una persona puede gastar en honor al Shabat?

Respuesta: En la Guemará en Tratado Beitza (página 10b) está escrito, el Santo Bendito Sea les dijo: “¡Israel, hijo mío! Endeudate y santifica el día, cree en mí y te pagaré”. Aparentemente se explica que Dios bendecirá y le dirá a Israel que todo lo que pidan prestado para el día de Shabat él les devolverá el dinero y no tendrán que preocuparse por estos gastos.

Pero toda persona con razón comprende que no es posible que una persona compre lo necesario para el Shabat y celebre con una comida completa como el Rey Salomón en su tiempo, con decenas de tipos de delicias, y no considere su situación financiera en absoluto. Porque nunca hemos oído de ningún gran hombre en Israel que lo haya hecho, y si es así entonces, deberíamos aclarar el dicho de nuestros rabinos en la Guemará.

En la Guemará en Tratado Shabat (118b) dijeron, incluso una pequeñez, si lo hiciera en honor al Shabat (es decir, una adición especial en honor al Shabat), entonces cumplieron con ”el placer del Shabat”. E interpretado en la Guemará, una cosa pequeña, como un un pequeño pescado frito (un plato económico) y también se dice en la Guemará en Pesajim (112a) “Haga su Shabat Profano” (es decir, coma en Shabat como comes en un día laborable) y no tienes que endeudarte más que tus posibilidades. Y aunque la mitzvá de Deleite en Shabat es una mitzvá de la Torá, en cualquier caso una persona no está obligada a pedir prestado más de lo que podía para deleitar al Shabat en cosas especiales, sino a cada hombre tanto como pudiera. Y lo que dijeron en la Guemará en el Tratado Beitza “Endeudate y santifica el día”, estábamos precisamente refiriendo en una persona que tiene para pagar, como al saber que próximamente recibirá una cobranza y si lo acompaña para las necesidades de Shabat, Di-s. lo bendecirá. Pero si no cuenta de dónde pagar el préstamo, a menos que necesite personas (que tomará de la caridad), no puede pedir prestado para las necesidades de Shabat.

Y también se explica en la Agaot Ashri (de nuestros primeros rabinos medievales), que lo que dijeron en la Guemará haz tu Shabat profano y no necesites de las personas, esta se refiere a una persona que no tiene ingresos en absoluto, a menos que tome de caridad, pero lo que Dios dijo Endeudarse por mí y Yo pagaré, es quien tiene de dónde pagar.

Y también escribió en el Libro Shenot Jaim (Hazan) que si ni siquiera tiene para pagar, no debe confiar en el milagro, y será un prestatario malvado y finalmente no tendrá para pagar. A menos que sepa de dónde tiene para pagar más adelante, y sólo que se encuentra suprimido por ahora para comprar las necesidades de Shabat, por esto el Señor dijo, pídeme prestado y te lo pagaré.

También escribió en el libro del Seder Hayom que se ordena deleitarse, únicamente a aquellos que lo pueden hacer. Y quien no tiene posibilidades, no tiene pecado ni culpa en absoluto. Y quien se oprima a sí mismo es llamado un cumplidor necio.

Y más aún, quien tiene para las necesidades del Shabat, pero él quiere deleitar el Shabat con cosas especiales y caras que no puede permitirse comprar, quién le pidió que lo hiciera, sino que debe estar feliz con lo que tiene, y Dios ampliará su límite.

De aquí una reprimenda moral para aquellos que gastan su dinero en los placeres del mundo más de lo que ganan, y de ahí salen grandes deudas, estas personas ciertamente no se comportan correctamente, porque incluso en una mitzvá costosa como el placer de Shabat, los Sabios escribieron que una persona no debe pedir prestado más de lo que puede pagar. Y quien advierte y se cuida, aumentará su paz como las agua fluentes de un río.

Pregunta al Rav


Las 8 Halajot más populares

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Para la lectura de la Halajá

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Para la lectura de la Halajá

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Para la lectura de la Halajá

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Para la lectura de la Halajá


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Para la lectura de la Halajá

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Para la lectura de la Halajá

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Para la lectura de la Halajá

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Para la lectura de la Halajá