Halacha for יום שישי ו' ניסן תשפ"א 19 בMarch 2021

Parashat Vayikra - The Virtue of Humility

From the team at Halacha Yomit
(translated by our dear friend Rav Daniel Levy Shlit”a, Leeds UK)

The Parasha states: “Hashem called to Moshe, speaking to him from the Ohel Moed” (Vayikra 1:1).

Our Chachamim said in the Midrash (Tanchuma), Moshe Rabbeinu was standing outside the Ohel Moed, because he was in awe to enter, for the cloud of glory had descended on it. Immediately it follows with, “And He called to him”. Rashi explains that “calling” is an affectionate term (beckoning), as it is written concerning the ministering angels “They beckon one another” (Yeshaya 6:3). This means that Hashem was fond of Moshe, and therefore he called him in an affectionate way, to enter the Ohel Moed. This is why it states “He called” to Moshe.

Now, let us we may delve further. The Torah writes the Hebrew word for “And He called” with a small letter “aleph”, why is this?

Our Chachamim answer that Hashem commanded Moshe Rebbeinu to write “And He called”, and Moshe Rebbeinu knew that when Hashem “calls” someone it is a display of affection, but due to Moshe’s sense of humility, he was reluctant to write this term of endearment, since all will see that Hashem “calls” him. Therefore he wrote the letter “aleph” smaller, thereby making it a less noticeable letter, and people will then read it differently, as, “Hashem chanced upon Moshe,” which is a less flattering term. As is found with the wicked Bilam, “And Hashem chanced upon Bilam” (Bamidbar 23:4). The Hebrew for “called” without the “aleph” translating as “he chanced upon,” happenstance and not calling him specifically from a sense of endearment.

With this we may understand the Midrash (Shemot Rabba 47:6) on the passuk, “Moshe came down from Mt. Sinai with the two Tablets of the Testimony in his hand. As Moshe descended from the mountain, he did not realise that the skin of his face had become luminous, when [Hashem] had spoken to him. When Aron and all the Bnei Yisrael saw that the skin of Moshe’s face was shining with a brilliant light, they were afraid to come close to him.” (Shemot 3:29-30). (Am Yisrael were in awe to approach Moshe because of the shining light emanating from his face). They ask in the Midrash, from where did his face shine? They explain that there was a small amount of ink left over from writing the Torah. From this residue of ink from Moshe’s quill - Hashem gently smeared it on Moshe’s face, and it became “horns of splendour”.

This requires a deeper understanding, since Hashem Himself provided Moshe the ink, quill and parchment to write the Sefer Torah, if so how could there be any residue of ink?

This may be understood as follows. Ordinarily, when the quill is loaded with ink to write, there is a small residue, or even missing a little ink, prior to  a person completing. However, with Hashem, He knows precisely how much ink is required to write the Torah. So the ink was meant to finish exactly when he wrote the word “And He called” with the final letter “aleph”. But because Moshe Rabbeinu wrote “And He called” with a small “aleph,” a small amount remained. When Hashem saw what Moshe had done due to his virtue of humility, He made his face shine from that ink residue. And so Hashem rewarded him based on his own behaviour, according to his humility thereby praising his actions.

Our Chachamim say, “Whoever flees from honour, honour pursues him, and one who pursues honour it flees from him.” The Chafetz Chaim z”l was once asked by one of his pupils, since both the one who flees from honour and the one who pursues honour, both are still avoiding honour, what then is the fundamental difference in outcome between them? The Chafetz Chaim said that the difference is that when a person passes away, the one who feels from honour is no longer able to flee from honour, and then the honour will catch him up!

We all remember the honour that was accorded to Maran Rabbeinu ztz”l, for all his life he fled from honour!

Shabbat Shalom!

Ask the Rabbi


8 Halachot Most Popular

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

Read Halacha

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

Read Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Read Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

Read Halacha


אכילה בלא נטילת ידים

בהלכה הקודמת ביארנו שאין להקל לבטל נטילת ידים שקודם אכילת לחם, ואפילו אם אינו נוגע בידיו בפת, כגון שאוחז את הפת באמצעות כפפות או מפית וכדומה, גם כן אין להקל בזה לבטל תקנת רבותינו, והעושה כן מבטל תקנת נטילת ידים. ובסוף דברינו כתבנו שעדין ישנו אופן שבו יש להקל בזה לאכול על ידי מפית, וכמו שנבאר. בגמ......

Read Halacha

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Read Halacha

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

Read Halacha

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

Read Halacha