Halacha for יום חמישי י"ח שבט תשפ"ב 20 בJanuary 2022

Explanation of the “Boreh Nefashot” Blessing

There are certain foods and drinks which require recitation of the Boreh Nefashot after-blessing after eating or drinking them.

For instance, if one eats more than an olive’s volume (approximately twenty-seven grams) of vegetables, one must recite the “Boreh Nefashot” after-blessing after eating.

Clearly, if one ate vegetables within a bread meal, one would not recite any blessing on the vegetables, neither before eating nor after eating. The above applies only when the vegetables were eaten outside of a bread meal.

Similarly, if one eats fruits that are not one of the Seven Species the Land of Israel was praised with, such as an apple or peach, one must recite the “Boreh Nefashot” after-blessing when one is finished eating.

The following is the text of the “Boreh Nefashot” blessing:

Baruch Ata Hashem Elokeinu Melech Ha’Olam Boreh Nefashot Rabbot Ve’Chesronan Al Kol Mah She’Barata Le’Hachayot Bahem Nefesh Kol Chai, Baruch Chai Ha’Olamim.”

Hagaon Rabbeinu Yosef Haim explains the meaning of this blessing according to the Kabbalah in his Sefer Ben Ish Hai. According to the Mekubalim, souls are sometimes reincarnated (a deep topic which we do not fully comprehend) in vegetation or wildlife. When one recites a blessing on any given food, one repairs and uplifts the souls reincarnated in it. This is what is meant by the first part of the blessing “Boreh Nefashot Rabbot Ve’Chesronan Al Kol Mah She’Barata,” meaning that as a shortcoming of the souls, they are later reincarnated into other objects which You created and thus, through this blessing, “Le’Hachayot Bahem Nefesh Kol Chai,” we must rectify any living soul reincarnated into the food. Therefore, “Baruch Chai Ha’Olamim,” meaning that we are praising Hashem for this truly wonderous occurrence being executed through us.

Nevertheless, Maran Rabbeinu Ovadia Yosef zt”l explains the meaning of this blessing according to its simple approach based on the words of the Tosafot (Berachot 37b):

Boreh Nefashot Rabbot Ve’Chesronan”- Hashem creates souls and what they are lacking, i.e. bread and water which are life’s basic necessities without which one cannot survive.

Besides for these things, Hashem has also created “Al Kol Mah She’Barata Le’Hachayot Bahem Nefesh Kol Chai,” meaning things which the world could continue to exist without even if Hashem would not have created them and thus, Hashem only created them for our pleasure, such as all types of fruits and the like. (See Ben Ish Hai and Halichot Olam, Parashat Matot)

Fortunate is one who pays attention to these concepts while reciting these blessings and in this way, one’s entire life takes a more spiritual turn for the better. 

Ask the Rabbi


8 Halachot Most Popular

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

Read Halacha

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"ב

ביום שישי הבא עלינו לטובה, יחול ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום שבת, יחול יום תשעה באב, ומאחר ואין להתענות בשבת (מלבד ביום הכיפורים), לכן התענית נדחית ליום ראשון (ממוצאי שבת הבאה), עשירי באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנה......

Read Halacha

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"ב), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

Read Halacha

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". שבעה עשר בתמוז חל אתמול, בשבת, ומחמת קדושת השבת התענית נדחית להיום. תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהו......

Read Halacha


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

Read Halacha

דין סעודה מפסקת בשבת

בכל שנה, בערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכלים לפני תחילת הצום, אחרי חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת. וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשפ"ב) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא ש"ערב תשעה באב" חל ביום השבת,......

Read Halacha

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

Read Halacha

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תשפ"ב

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, וכן פסקו הרמב&q......

Read Halacha