שאלות ותשובות הלכה יומית

פסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור מן התורה, אסור. רק באיסור דרבנן נחלקו הפוסקים, ומרן זצ"ל מיקל בזה כנודע. וביביע אומר ח"ד סימן לד, שם דן לגבי דוד שמש, וכל מה שדן להקל, הוא מטעם שהבישול במים החמים שבדוד הם תולדת חמה, ואיסורן מדרבנן, אבל בדוד חשמל שהאיסור הוא בישול מן התורה, אף על פי שיש מקום לומר שלא ניחא ליה, לא היקל. (ובכלל, להחשיב דבר כזה כלא ניחא ליה אין הדבר פשוט כלל, שהרי ביביע אומר כתב כמה פעמים, למשל בח"א סימן יא, שדבר שרוצים בו בדרך כלל, לא נחשב לא ניחא ליה, שכן דעת התוספות ועוד, וכאן כולם רוצים שהדוד ימשיך לבשל מה שנכנס לתוכו). וכן בהליכות עולם ח"ד עמוד רח כתב בפירוש שטעם ההיתר בדוד שמש, אף שנכנסים מים חדשים, הוא משום שהמים הם תולדת חמה, ואין איסורם אלא מדרבנן, ומבואר מזה שבדוד חשמל, אסור. ובחזון עובדיה ח"ד עמוד תה, גם כן כתב להקל בדוד שמש, אלא ששם נקט לגבי דוד חשמלי בלשון "טוב להחמיר". ובהערה עמוד תיד, לא היקל אלא לחולה שאין בו סכנה, וגם על זה סיים "וצריך עיון". ואין ההיתר שם מטעם פסיק רישיה דלא ניחא ליה אלא מטעם גרמא. ומאחר וכל ימיו ובכל ספריו לא היה מיקל בזה, גם אנו הולכים בדרכו ולא מיקלים אלא לכל היותר בדוד שמש. תבורך,