הלכה ליום חמישי ט"ז אב תש"פ 6 באוגוסט 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

סנבתו דניאל בן תקבץ' ז"ל

להבדיל בן המתים לחיים.
וגם לרפואה שלמה בריאות הגוף והנפש לחנה קמם בת נטרץ' ולרחל בת חנה בתוך שאר חולי עמו בית ישראל.
אמן

הוקדש על ידי

הילדים

מצא אשה מצא טוב

בגמרא במסכת ברכות (דף ח.) אמרו: נאמר בספר תהלים: "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא", אמר רבי חנינא, לְעֵת "מְצֹא", זו אשה, שנאמר בספר משלי: "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב". ועוד אמרו בגמרא, שבמערבא, כלומר בארץ ישראל, כשהיה אדם נושא אשה, היו אומרים לו כך: מצא או מוצא? כלומר, האם עליך נאמר " מָצָא", או עליך נאמר "מוֹצֶא"? מצא, שנאמר "מצא אשה מצא טוב", מוצא, שנאמר "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה". כלומר, היו בני ארץ ישראל שואלים בלשון המקרא, האם עליך נאמר "מצא אשה" שאז היא אשה טובה ועולה הזיווג יפה, או שחס ושלום עליך נאמר "ומוצא אני מר ממות את האשה", שאז הזיווג אינו עולה יפה.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל היה אומר בשם ספר "איי הים", שכאשר הזיווג אינו עולה יפה, אז יש מריבה וקטטה בין בני הזוג מידי פעם בפעם, עד שאומרים להתגרש, ושוב עושים שלום ביניהם וחיים עוד תקופה מסויימת, ושוב חוזרים ורבים ומשלימים, נמצא שהאשה אבודה מבעלה, ולכן על מציאתה נאמר "מוֹצֶא", כי בכל פעם על הבעל לחזור ולמצוא אותה מחדש, אבל אם היא אשה טובה ומתאימה לבעלה, הרי אז מציאתה היא בגדר "מָצָא", כי די לו לבעלה למצוא אותה פעם אחת וטוב לו.

ועוד היה מרן זצ"ל מפרש בשם חבירו הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, כי נאמר בפסוק ומוצא "אני" מר ממות את האשה. לרמוז, כי גם האשה מצפה לבעל נעורים טוב ומתאים, וכאשר המציאה טובה משני הצדדים, וכל אחד שמח על מציאתו, על זה נאמר "מצא אשה מצא טוב", ולכן נאמר גם פעמיים "מצא", לרמוז שגם האיש וגם האשה מצאו דבר טוב. אבל לעומת זאת לפעמים נאמר עליהם מוצא "אני", שהאשה היא טובה ומעולה, ובעלה אמנם מצא מציאה טובה, אבל הבעל עצמו הוא הדיוט, ולא מצאה היונה מנוח, אז הנשואין ביניהם מרים ממות חס ושלום.

ומרן זצ"ל אמר פעם בשמחת אירוסין, שאנו אומרים בברכה תחת החופה, "שמח תשמח רעים אהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם", ולכאורה, מה הקשר בין שמחתו של אדם הראשון בגן עדן, לשמחת החתן והכלה? והסביר מרן זצ"ל, כי אדם הראשון, היה שמח מאד ברעייתו חוה, כי לא נמצאו בעולם נשים אחרות בעת ההיא, והיה אדם הראשון בטוח כי חוה היא הטובה ביותר עבורו. כמו כן צריכים החתן והכלה לחשוב בדעתם, כאילו אין עוד אנשים ונשים בעולם, והם ראויים ומיועדים זה לזו משורש נשמתם, ועל ידי כן יעלה זיווגם יפה.

ובדומה לזה אמר הרה"ג רבי שמואל יעקב רובינשטיין זצ"ל (בעל ספר שארית מנחם ועוד, רב ואב בית הדין בעיר פאריז לפני כחמישים שנה), כאשר נכנסו אליו בני ישיבה ביום הפורים, אמר לאחד מהם, היודע אתה מה שאמרו רבותינו בתחילת מסכת קדושין (דף ב:), כי דרכו של האיש לחפש אחר האשה, כי האשה היא האבדה של בעלה, ודרך בעל האבדה לחזר ולחפש את אבדתו, ופירוש הדברים, כי דרכו של אדם שאיבד שטר כסף, שאם הוא מוצא את שטר הכסף, הוא נוטלו בידו והולך. כי יודע הוא שאותו שטר הוא השטר שאיבד. אבל אם סתם אדם הולך ברחוב ומוצא שטר כסף, אינו נוטלו לעצמו ומסתלק, אלא מחפש, שמא ישנם עוד שטרות שאבדו למישהו באותו מקום ויוכלו הוא לזכות בהם. כן לענין מציאת האשה, שאם אדם יודע שאשתו היא אבדתו, הוא לוקח אותה לביתו בשמחה ודי לו. אבל אם אינו יודע ומאמין בדברי חז"ל, הרי הוא חושב, כשם שמצאתי את האשה הזו, כמו כן ישנן עוד נשים נוספות בעולם המתאימות לי, ואולי עם אשה אחרת ייטב לי יותר. ועל זה אמרו מצא אשה מצא טוב, שמצא פעם אחת והלך לו, אז מצא טוב, אבל אם כל הזמן הוא "מוצא", מחפש ומחפש ואינו שמח ומשקיע במה שיש לו, הרי אז "מוצא אני מר ממות את האשה". ודברי פי חכם חן. (מפי הרב שלמה בן לולו שליט"א).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה