הלכה ליום שני ח' שבט תשע"ט 14 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חנה בת אסתר

הוקדש על ידי

פלוני

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן ברכת דייסת דגנים, וכן ברכת עוגות ועגיות היא "בורא מיני מזונות". אבל שאר מיני הירקות והקטניות, אף על פי שבישלם, מברך עליהם בורא פרי האדמה. ולכן תבשילים של חומוס או שעועית או עדשים, וכל כיוצא בזה, ברכתם בורא פרי האדמה.

ומעתה היה ראוי לברך על האורז ברכת "בורא פרי האדמה", שהרי האורז אינו מין דגן. אולם בברייתא במסכת ברכות (לז.) מבואר, שדין האורז לענין זה הוא כדין מיני דגן, שאם הוא חי (שאוכלו בלא בישול) מברך עליו "בורא פרי האדמה", אבל אם הוא מבושל, מברכים עליו "בורא מיני מזונות". והטעם שהשוו רבותינו את דין האורז לדין שאר חמשת מיני דגן, כתב רבינו הרא"ש, שהוא מפני שהאורז משביע וסועד את הלב. ומכל מקום שונה דין האורז מדין שאר חמשת מיני דגן, שעל חמשת מיני דגן אם בירך בורא מיני מזונות, מברך לאחריהם ברכה אחרונה ברכת "על המחיה", ואילו האורז, מברך אחריו ברכת "בורא נפשות".

וטעם הדבר, הוא מפני שחמשת מיני דגן כולם הם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שהרי ארץ ישראל נשתבחה בחיטה ובשעורה, וגם הכוסמין הם מין של חטים. ושבולת שועל ושיפון הם מיני שעורים. ולכן חמשת מיני הדגן כולם הם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. אבל האורז אינו משבעת המינים, ולכן ברכתו האחרונה היא ברכת בורא נפשות כדין שאר הירקות והקטניות.

ומעתה נבא לדון לענין פריכיות אורז, שמאחר שהאורז ניכר בהן ונראה שהוא תפוח ואינו מבושל כלל, לכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כי הברכה הראויה על פריכיות אלו, היא ברכת בורא פרי האדמה. שהאוכל פריכיות אורז דינו שווה לדין מי שאוכל אורז שאינו מבושל, שמבואר בברייתא שמברך בורא פרי האדמה.

אולם לענין "פצפוצי אורז", כתב הגאון רבי משה פיינשטיין ז"ל, שמכיון שלפני שאופים ומתפיחים את פצפוצי האורז, מבשלים אותם במים, ומאז ברכתם היא "בורא מיני מזונות", לכן גם אם לאחר מכן אפו את הגרעינים והחזירו אותם למצב שהם נראים כאילו אינם מבושלים, מכל מקום לא חזרה ברכתם להיות בורא פרי האדמה. ולכן ברכת פצפוצי אורז היא "בורא מיני מזונות". וכן עוגות ועוגיות העשויות מפצפוצים אלו, ברכתם בורא מיני מזונות, כדין האוכל אורז מבושל. (ושמענו שיש יצרנים, בפרט בחוץ לארץ, שמייצרים פצפוצי אורז שאינם מבושלים כלל, ועל אלו יש לברך "האדמה").

ולסיכום: על האורז מברך בתחילה ברכת בורא מיני מזונות, ואם אכל שיעור כזית (כעשרים ושבע גרם) ונתחייב בברכה אחרונה, מברך "בורא נפשות". וכן דין מי שאכל פצפוצי אורז, שמכיון שמבשלים אותם לפני האפיה, מברך עליהם בורא מיני מזונות. אבל האוכל פריכיות אורז, מכיון שאינן מבושלות כלל, מברך עליהן בורא פרי האדמה, וכדין מי שאוכל שאר מיני קטניות.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

העובר דירה, יכול להוציא את המזוזה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

מדבריכם בהלכות האחרונות יוצא שלספרדים כדורי פלאפל או ממרח חומוס ברכתם האדמה אפילו שנשתנה צורתם? ט' אדר ב תשע"ט / 16 במרץ 2019

כן כתב מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר ח"ז סימן כט, שעל הפלאפל יש לברך האדמה. אולם אחר כך הוסיף במילואים, שמאחר ויש בו הרבה מיני תבלין ופירורי לחם ונשתנה טעם האפונים וגם אינם ניכרים בכלל בעיסה, לכן יש לברך עליו שהכל.

מדוע על אורז מבושל מברכים מיני מזונות, מדוע לא אדמה?
אם מוציאים גרגר אורז מתוך הצלחת ניכר שזה אורז, על גרגר  חיטה או חומוס מבושל ניתן לברך אדמה? ו' כסלו תשע"ג / 20 בנובמבר 2012

האורז שונה משאר הקטניות, שמאחר ויש לו חשיבות, מברכים עליו ברכת מזונות כשהוא מבושל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה