הלכה ליום ראשון ז' שבט תשע"ט 13 בינואר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ז"ל

יום השנה השביעית לפטירתה ז' בשבט תשע"ט
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בניה

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה?

תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לברך עליו "המוציא לחם מן הארץ". ולכן על עוגות ועוגיות יש לברך ברכת "מזונות". וכן אם נעשה "תבשיל" מאחד מחמשת מיני דגן, כגון דייסת סולת, ברכתה "ברכת בורא מיני מזונות". מכל מקום ישנם אופנים שברכת הדגן היא "בורא פרי האדמה" כמו שנסביר.

חמשת מיני דגן אלו הם: חטים ושעורים וכוסמין ושבולת שועל ושיפון. והכוסמין הם מין של חטים. ושבולת שועל ושיפון הם מיני שעורים.

ובגמרא במסכת ברכות (לז.) אמרו: הכוסס את החטה (כלומר, מי שאוכל גרעיני חטה שלמים) מברך עליה "בורא פרי האדמה". ופירש מרן הבית יוסף (בסימן רח), שנראה מדברי הראשונים שפירשו את דברי הגמרא, שכאשר כוסס את גרעיני החטה, בין אם הם חיים ובין אם הם מבושלים, כל שהם שלמים וניכרים, מברך עליהם ברכת בורא פרי האדמה. שכן בתחילה ברכת החיטה היא "האדמה" כפי שמברכים על כל הירקות והקטניות, ורק על ידי בישול או טחינה לקמח, משתנה ברכת החטים לברכת "מזונות" או "המוציא".

לפיכך, כל שהוא אוכל את החיטה כמו שהיא כשהיא חיה, מברך עליה "האדמה". ומבואר בדברי הפוסקים רבותינו האחרונים, שכל שנתבשלו פתיתי הדגן הרבה, עד שהם רכים ונדבקים זה לזה, שוב אין לברך עליהם "האדמה", והופכת ברכתם ל"בורא מיני מזונות", כדין כל תבשיל העשוי ממיני דגן.

ומכלל הדברים אנו למדים, שחיטה שהיא תפוחה הנקראת "שלוה", מכיון שהגרעינים הם שלמים וניכרים שהם של חיטה, מברכים עליהם "בורא פרי האדמה" ואין לברך עליהם בורא מיני מזונות. אבל דייסת דגנים, כגון דייסת שיבולת שועל, שהגרעינים שבתוכה רכים מאד והם נדבקים זה לזה, ברכתה "בורא מיני מזונות" כדין כל תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן. ואף על פי שגרעיני הדגן שבדייסה אינם מבושלים כל כך עד שנתמעכו ממש, מכל מקום כתבו הפוסקים שדי בכך שהגרעינים די רכים עד שהם נדבקים זה לזה, שאז ברכתם מזונות, ואין צורך שיתמעכו לגמרי.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם השלווה מצופה בסוכר ודבש עדיין ברכתה האדמה או שהופכת לשהכל? ל' חשון תש"פ / 28 בנובמבר 2019

עדיין ברכתה בורא פרי האדמה, כי החיטה היא העיקר.

אם כן חטיפי גרנולה שנראה שהדגנים לא בושלו אלא נקלו ולאחר מכן הודבקו על ידי מי סוכר וכיוצא בזה ברכתם בורא פרי האדמה, נכון? ח' שבט תשע"ט / 14 בינואר 2019

נכון.

מצד אחד כתוב : "שכאשר כוסס את גרעיני החטה, בין אם הם חיים ובין אם הם מ ב ו ש ל י ם, כל שהם שלמים וניכרים, מברך עליהם ברכת בורא פרי האדמה" כלומר שהבישול אינו משנה את הברכה, מצד שני בהמשך כתוב "ורק על ידי בישול או טחינה לקמח, משתנה ברכת החטים לברכת "מזונות" או "המוציא"." כלומר שבישול כן משנה את הברכה? כ"ו אייר תשע"ז / 22 במאי 2017

כאשר טוחנים את הקמח ואופים ממנו מאפה. או כאשר מבשלים את הקמח, כמו שעושים לביבות, או כאשר מבשלים חטים שלימות עד שהן נדבקות זו לזו, אז ברכתם בורא מיני מזונות. אבל אם בישל את החטים והם עדיין שלימות ופרודות זו מזו, כמו שעושים בבישול קל, ברכתן בורא פרי האדמה.

כתבתם "דייסת דגנים, כגון דייסת שיבולת שועל, שהגרעינים שבתוכה רכים מאד והם נדבקים זה לזה, ברכתה "בורא מיני מזונות" כדין כל תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן". האם גם מברכים בסוף "על המחיה"? ט"ז שבט תשע"ז / 12 בפברואר 2017

נכון, לאחר מכן יש לברך על המחיה, אם אכל כשיעור,

מה מברכים על חיטה מבושלת (כמו בחמין בשבת, שנאכלת כמובן בפני עצמה )? ט"ז שבט תשע"ז / 12 בפברואר 2017

מאחר והגרגרים נדבקים זה לזה, ברכתו מזונות.

מה לגבי גרנולות למינהם? שיש בהם שיבולת שועל. ט"ו שבט תשע"ז / 11 בפברואר 2017

ברכתן בורא פרי האדמה.

מה מברכים ברכה אחרונה על "שלוה"? ט"ו שבט תשע"ז / 11 בפברואר 2017

בורא נפשות רבות.

איזה ברכה אחרונה יש לומר על הדייסה? ט"ו שבט תשע"ז / 11 בפברואר 2017

על דייסת דגנים, מברך לאחר מכן, על המחיה.

מה הברכה לדייסת שיבולת שועל שהיא  נוזלית? י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

אם פתיתי השבולת שועל נדבקים זה לזה, כמו שנשמע מן השאלה, ברכתה בורא מיני מזונות.

האם זה משנה מהי רמת הסמיכות של הדיסה? י"א שבט תשע"ו / 21 בינואר 2016

אין זה תלוי בסמיכות התבשיל, אלא כשהגרגרים רכים מאד ודבוקים זה לזה, ברכתו מזונות.

לפי הסברא שזה "טפוח"  - לכאורה גם על פופ קורן צריך לברך בורא פרי האדמה? עם זאת, אולי ניתן לומר שבפופ קורן זה לא ניכר (בגלל זה נהיה לבן) ועל כן ברכתו שהכל? כ"ז טבת תשע"ג / 9 בינואר 2013

ברכת הפופקורן, בורא פרי האדמה.

מה הברכה על גרנולה? י"ג חשון תשע"ג / 29 באוקטובר 2012

על הגרנולה יש לברך בורא פרי האדמה.

מה לגבי חמין העשוי מחיטה, עד עכשיו הייתי מברכת אדמה. האם לפי מה שנכתב לעיל מובן שזה מזונות נכון? י"ג חשון תשע"ג / 29 באוקטובר 2012

על דגנים מבושלים כדייסה, או בחמין, יש לברך בורא מיני מזונות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דין הזכרת משיב הרוח

מתחילין לומר "משיב הרוח" "משיב הרוח ומוריד הגשם", הוא שבח להשם יתברך, שאנו אומרים אותו בימות החורף, בתפלת העמידה, בברכת "מחיה המתים". וכפי שמופיע בכל הסידורים. מתחילין לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" החל מתפילת מוסף של חג שמחת תורה, והזכרה זו, אינה שאלה ובקשה......

לקריאת ההלכה


מלוה מלכה

שאלה: האם חובה לאכול במוצאי שבת פת (לחם) לשם סעודה רביעית שנקראת גם כן מלוה מלכה? תשובה: בגמרא במסכת שבת (דף קיט.) אמרו, "לעולם יסדר אדם שלחנו בערב שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית, ולעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית". כלומר, יסדר את שלחנו, ויפרוש עליו מפה......

לקריאת ההלכה

טלטול ספרים ועתונים בשבת

שאלה: האם מותר לטלטל (להזיז) ולקרוא בשבת בספרי רפואה ובספר טלפונים. ומה הדין בזה לענין קריאת עתונים בשבת? דברי מרן השלחן ערוך בענין קריאת ספרי שיחת חולין ודברים אסורים תשובה: כתב מרן השלחן ערוך (סימן שז סעיף טז): מליצות ומשלים של שיחת חולין, ודברי חשק, כגון ספר עמנואל וכו', אסור לקרוא בהם בש......

לקריאת ההלכה

כלי שמלאכתו לאיסור

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת. שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. וכלים שהמלאכה הנעשית בהם היא מלאכה המותרת בשבת, נקראים "כלים שמלאכתם להיתר". ומותר לטלטלם לצורך כל שהוא. ולכן מותר לטלטל בשבת מזלגות וסכינים וכסא ושלחן לכל צורך שיהיה. וכן מותר לטלטלם "מחמה ל......

לקריאת ההלכה

מוקצה מחמת חסרון כיס

בהלכות הקודמות, ביארנו את עיקרי דיני מוקצה בשבת, שיש דברים שאסרו רבותינו לטלטלם (להזיזם) בשבת. ולמדנו עד עתה שלשה סוגי מוקצה: "כלי שמלאכתו להיתר", כלומר, כלי שמיועד למלאכות המותרות בשבת, כגון מזלגות, סכינים, וכדומה. שמותר לטלטלם לצורך כלשהו בשבת. אבל שלא לצורך כלל, אסור לטלטלם. &qu......

לקריאת ההלכה