הלכה ליום שלישי ה' אדר ב תשע"ט 12 במרץ 2019

איחור או דילוג במגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו למדים לענין המגילה שנכתבה על ידי אסתר המלכה יחד עם מרדכי היהודי, והם שתקנו לנו לקרותה בימי הפורים.

שומע כעונה
מכיון שלא כולם בקיאים בקריאת המגילה, וגם לא לכולם יש מגילה כשרה כתובה על גבי קלף, לכן אנו נוהגים לצאת ידי חובת קריאת המגילה מדין "שומע כעונה", כלומר, מי ששומע קריאת מגילה ממי שקורא אותה מתוך מגילה כשרה, יוצא ידי חובת הקריאה כאילו הוא קרא בעצמו. לכן קורא השליח ציבור מתוך מגילה כשרה, והוא מכוין להוציא את כלל הציבור ידי חובת הקריאה, וגם הציבור כולו צריכים לכוין לצאת ידי חובה בקריאתו, והרי זה כמו שהם קוראים בעצמם ממש.

דיבור באמצע המגילה
בעת קריאת המגילה אסור לדבר בשום עניין עד לאחר הברכה שבסוף קריאת המגילה. ואם השומע את הקריאה עבר ודיבר דברים אחרים בעוד שהקורא ממשיך בקריאתו, לא יצא ידי חובתו, ודינו כדין מי שלא שמע חלק מקריאת המגילה וכפי שיבואר להלן.

צריך לדקדק היטב בקריאת המגילה, ובפרט יש להזהר בזה בזמן ששומעים את השליח ציבור קורא במגילה, שלא לאבד אף מילה אחת מן הקריאה במגילה, משום שלדעת רבים מהפוסקים, (ומהם הרשב"א והר"ן ועוד), אם חיסר תיבה (מילה) אחת מהמגילה לא יצא ידי חובתו.

מה יעשה מי שלא שמע חלק מהקריאה?
אם קרה לאדם, שמחמת איזה רעש וכדומה לא שמע כמה מילים מקריאת המגילה, יכול לקרות את אותן המילים מתוך המגילה שבידו, אפילו אם היא אינה מגילה כשרה אלא מגילה מודפסת, ויזדרז בקריאתו וימשיך עד מקום שהשליח ציבור קורא בו, ואז ישתוק וימשיך לשמוע הקריאה מפי השליח ציבור. (ויוצא בזה ידי חובתו, כל זמן ששמע לפחות את רוב קריאת המגילה מפי השליח ציבור, ורק מיעוט המגילה קרא בעצמו מתוך המגילה המודפסת אשר בידו).

המאחר לבית הכנסת
מי שאיחר לבית הכנסת וראה שהשליח ציבור כבר בירך את הברכות שלפני קריאת המגילה. כתב הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א (ילקו"י סימן תרפז), שעדיף שילך לביתו ויקרא מגילה עם ברכות ביחיד, ממה שישמע מגילה בלי ברכות בציבור. וכמובן שהדין כך, דוקא כאשר אדם זה מסוגל לקרוא מגילה לעצמו בבית, אבל אם אינו מסוגל לעשות זאת, מוטב שישמע את המגילה מפי השליח ציבור. ואם השליח ציבור התחיל לקרוא כמה פסוקים מהמגילה, יקרא אותו אדם במהירות מתחילת המגילה עד שישיג את השליח ציבור במקום שהוא קורא. ואז ישתוק ויקשיב לשליח ציבור. וכמובן זאת בתנאי, שאת רוב המגילה ישמע מפי השליח ציבור כמו שהסברנו.

לשמיעת שיעוריו של מרן זצ"ל (מלפני שנים רבות) בנושא:

קריאת המגילה מפי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל

אורך השיעור: 00:35:55         הורד     (32.89 MB)

דיני פורים ואגדה חלק א

אורך השיעור: 01:04:02         הורד     (29.32 MB)

המשך דיני פורים ואגדה חלק ב

אורך השיעור: 00:45:48         הורד     (20.97 MB)

שאלות ותשובות על ההלכה

אנוס שאין לו איפה לקרוא מגילה , מה יעשה? ט"ז אדר ב תשע"ט / 23 במרץ 2019

עליו לקרוא מגילה בביתו, ולדאוג מראש למגילה כשרה. ואף על פי שאינו יודע את טעמי המקרא, יקרא, ונכון שאדם אחר ישב לידו וישים לב שלא תמצאנה טעויות בקריאה.

כשאדם משלים את הקריאה של חלק מהמגילה שפספס, ידוע שהוא צריך להשמיע לאוזנו את מה שהוא מוציא מפיו. השאלה היא האם בדיעבד שלא השמיע לאוזנו- האם יצא ידי חובה או לא? ח' אדר ב תשע"ט / 15 במרץ 2019

בדיעבד יוצא ידי חובה גם כשלא משמיע לאזניו. אולם לכתחילה יש להזהר בזה כי יש אומרים שלא יצא אפילו בדיעבד בקריאת מגילה.

מה דינה של בחורה שקראה מגילה בליל י"ד ובליל ט"ו. ולא הספיקה לקרוא בבוקר כלל, האם יצאה ידי חובה על פעמיים? י"ז אדר תשע"ח / 4 במרץ 2018

לא יצאה ידי חובה, כי יש לקרוא בערב ובבוקר,

אני בחוץ לארץ ואין כאן מגילה כשרה. האם אפשר לצאת ידי חובה אם אני קוראת את המגילה, מהמגילה המודפסת שלי? י"ד אדר תשע"ח / 1 במרץ 2018

היה עלייך להשיג מגילה כשרה. וכעת אם אין מגילה, יש לקרוא ממגילה מודפסת. אבל אין לברך על הקריאה.

האם אשה יכולה לקרוא לעצמה ממגילה מודפסת ולצאת ידי חובה? י"ד אדר תשע"ח / 1 במרץ 2018

יכולה לקרוא לעצמה, אבל צריכה מגילה כשרה.

האם יצאה ידי חובת מגילה אשה אשר איחרה והגיעה באמצע ברכות המגילה, השלימה את הברכה תוך כדי....... ומה דינה של אישה שדברה אחרי ברכות אבל שמעה את השליח מתחיל בקריאה, האם יצא ידי חובה? י"ג אדר תשע"ח / 28 בפברואר 2018

דיברה אחרי הברכות לפני קריאת המגילה, יצאה ידי חובה. אבל אם בירכה בזמן שהשליח ציבור כבר החל לקרוא, והיא לא קראה בעצמה מיד גם את המילים שהפסידה (עד המקום שהיא ממשיכה את שמיעת הקריאה יחד עם השליח ציבור), לא יצאה ידי חובתה. ועליה לחזור ולקרוא שוב.

אישה שלא בירכה ברכות השחר ושמעה קריאת מגילה. האם נחשב לה שיצאה בקריאת מגילה ? ט"ו אדר תשע"ז / 13 במרץ 2017

יצאה ידי חובה

אצלינו קוראים את המגילה ביום לנשים, אחרי סעודה, האם זה מנהג טוב? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

לא נכון כלל לעשות כן, אלא יקראו לפני הסעודה.

לכאורה משמע מהאמור שגם מי שדיבר אך השלים את החסר בעצמו
או שדיבר בזמן שהקורא לא התקדם כגון שגער על הילדים שיהיו בשקט, גם הוא לא יצא ידי חובה אף בדיעבד, ושמענו שבמקרה זה יצא י"ח בדיעבד אף שדיבר? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

במקרה כזה בהחלט יוצא ידי חובה. כל ששומע רוב המגילה מפי הקורא.

האם ניתן לקרוא קריאת המגילה והמגילה לא מקלף, לאישה בבית ולהוציא אותה ידי חובה? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

אין לקרוא לנשים מגילה מתוך מגילה שאינה כשרה.

האם מותר להרעיש בזמן קריאת "המן" ? ט' אדר תשע"ז / 7 במרץ 2017

מן הדין מותר. אבל הדבר גורם הפרעה לכלל, ולכן לא נכון לנהוג כן. ובמקומות של בני תורה מרעישים בהמן הראשון והאחרון.

האם אפשר לצאת ידי חובת שמיעת מגילה, אם שומעים קריאת מגילה בשידור חי באינטרנט? למי שלא יכול להגיע לבית כנסת? ט"ז אדר ב תשע"ו / 26 במרץ 2016

לא יוצאים ידי חובת קריאת מגילה אלא בשמיעה מפיו של הקורא ממש. ולא בשידור חי ולא בהקלטה.

שלום, כחייל מילואים אני יכול לצאת לחופשה בתנאי הבא: 
[1] שבת זכור [ חיוב מדאורייתא ]
או
[2] בפורים [ לשמיעת המגילה ]
במה עלי לבחור ??
יש לציין שאוכל לקיים את המצוות רק כאשר אני בחופשה. ד' אדר ב תשע"ד / 6 במרץ 2014

שלום רב!

השאלה חמורה, ויש להורות לך, שתבקש להשתחרר בשבת זכור, כדי לשמוע את הקריאה מן הספר תורה. מאחר והיא מצוה מן התורה, וגם היא המצוה הראשונה שאתה פוגע בה.

וביום הפורים, עליך להשתדל בכל כחך להשיג מגילת אסתר כשרה, ולקרוא מתוכה את המגילה (אף בלי טעמי המקרא, ואפילו עם טעויות בניקוד וכדומה). ועליך לקיים מצוות מתנות לאביונים ומשלוח מנות. ותוכל למנות מראש שליחים לקיים את המצוות הללו עבורך. על ידי שתתן להם את המעות ואת המנות, ולמנותם שליחים שיתנום ביום הפורים. אבל את מקרא המגילה אי אפשר לקיים על ידי שליח, ולכן עליך לקרוא בעצמך כמו שכתבנו.

בברכת התורה, פורים שמח, וה' ישמרך מכל רע,
הלכה יומית.

אם אני קוראת את המגילה בעיר שאני גרה בה בערב במוצאי שבת ובבוקר יום ראשון, ונוסעת באותו היום לירושלים, ולא חוזרת לעיר מגורי לפני השקיעה, האם צריכה בערב לשמוע שוב את המגילה בירושלים?
ואם אסע ביום שושן פורים לירושלים ואגיע רק בצהריים, האם גם אז מחוייבת לשמוע את המגילה? וכן גם בערב יום שני? ד' אדר ב תשע"ד / 6 במרץ 2014

אם שמעת מגילה בליל י"ד, וכן בבוקר י"ד, ואחר כך נסעת לירושלים, ואת חוזרת ללון בביתך שאינו בירושלים, לכל הדעות אינך קוראת מגילה בט"ו. וכן אם אתה נוסעת לירושלים ביום ט"ו בצהרים, אינך צריכה לשמוע מגילה בט"ו.
ויש מחלוקת בפוסקים, לגבי מי ששמע מגילה בי"ד, ונסע בליל ט"ו לירושלים ללון שם, שיש אומרים שאינו קורא מגילה בט"ו, אלא אם עבר דירה ממש לירושלים. ויש חולקים.

מה דינה של אשה שאיחרה מעט לקריאת המגילה (דבר שמצוי בשל טרדות הילדים)?
האם היא יכולה להשלים מה שהחסירה מהחומש/סידור, עד שתגיע להיכן שאוחז הש"צ,כל עוד היא "משיגה" אותו לפני שסיים את רוב המגילה, כדין המחסיר תיבות אחדות? י"א אדר תש"ע / 25 בפברואר 2010

שלום רב!

אשה שאיחרה לקריאת המגילה, עליה לקרוא בזריזות מהחומש, עד שתגיע למקום שהקורא עומד בו. ואז, אם עוד לא עברה מחצית מהקריאה, הרי היא יוצאת ידי חובתה. וכמו שכתבת.

בברכת התורה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה