הלכה ליום שני כ"ג תמוז תשע"ז 17 ביולי 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יצחק בן נינה ובנימין ברדה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

חגית אמבר

דין טבילת כלים

כלי סעודה חדשים הנקנים מן הגוי, צריך להטבילם במקוה טהרה לפני שישתמשו בהם. ולכן רוב ככל הכלים שנקנים בזמנינו, שמיוצרים במפעלים של גויים בחוץ לארץ, צריך להטבילם לפני שמשתמשים בהם. שכן נאמר בתורה (בחומש במדבר לא), לאחר שנלחמו בני ישראל עם המדינים, וחזרו מהמלחמה עם שלל, ציוה אותם השם יתברך להטביל את הכלים שבאו משלל המדינים במקוה טהרה. וכן אמרו בגמרא במסכת חולין (דף עה:).

לפני שמטביל את הכלי, צריך לברך על מצות הטבילה, ואם הוא כלי אחד, מברך עליו, "אשר קדשנו במצותיו וצונו על טבילת כלי", ואם הם שני כלים או יותר, מברך, "אשר קדשנו במצותיו וצונו על טבילת כלים". ובדיעבד, בין שבירך על כלי אחד "על טבילת כלים", ובין שבירך על כלים רבים "על טבילת כלי", יצא ידי חובת הברכה, ואינו חוזר ומברך.

וכשמטביל את הכלי, צריך להטביל את כל הכלי כאחד, שיהיה כולו בבת אחת מתחת למים, ואפילו אם הוא כלי גדול וארוך, אין להטביל מחציתו ואחר כך את חציו השני, משום שאין טבילה לחצאין.

וברוב המקומות שיש בהם ישוב של יהודים שומרי תורה, ויש שם מקוה טהרה, יש שם גם מקוה מיוחד לצורך הטבלת כלים, וחייב כל אדם להזהר שיהיו כל הכלים בביתו טבולים כדת, משום שכל זמן שלא הוטבלו הכלים הטעונים טבילה, אסור לאכול ולשתות בהם, ומכל מקום אם עבר ועשה איסור והשתמש בהם, אין המאכל נאסר מחמת כן.

כשצוה ה' יתברך על ישראל להטביל את הכלים שנלקחו מן הגויים, לא צוה כן, אלא לגבי כלי מתכות, כלומר, כלים שעשויים ממתכת, כגון כלי ברזל. ורבותינו גזרו להטביל גם כלי זכוכית. ולענין זה ישנן משמעויות הלכתיות שונות.

ולדוגמא, אין לשלוח "קטן", שהוא ילד פחות מבן שלוש עשרה שנה, או ילדה בת פחות משתים עשרה שנה, להטביל כלי שחיוב הטבילה בו הוא מן התורה. ולכן אי אפשר לשלוח כלי מתכות לטבילה ביד קטן. אבל כלי שאינו חייב בטבילה מן התורה, כגון כלי זכוכית, מותר לשלוח ילד קטן להטבילו וגם להאמין לו אחר כך שעשה את שליחותו כהוגן.

ובהלכה הבאה יבואר בעז"ה אילו כלים חייבים בטבילה ואילו מהם פטורין.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם כלי זכוכית צריכים טבילה? כ"ח אב תשע"ז / 20 באוגוסט 2017

כלי זכוכית צריכים טבילה.

אחרי טבילת הכלים שמתי לב בבית שהמדבקה עם המחיר עדיין על הצלחות שטבלתי, האם צריך לחזור לטבול? (בגלל חציצה?) כ"ד תמוז תשע"ז / 18 ביולי 2017

יש להטביל שוב את הצלחת.

האם צריך להטביל משחזת סכין? י"ד טבת תשע"ז / 12 בינואר 2017

אין צורך להטביל את המשחזת.

לעיתים תכופות, אני מתארח בבית שלא כ"כ הקפיד על טבילת כלים ורציתי לדעת, האם אני עובר איסור כשאני אוכל ושותה שם? א' שבט תשע"ג / 12 בינואר 2013

אין לאכול או לשתות בכלים שאינם טבולים. כמו שכתבנו. ועליך להיות זהיר בכך מכאן ולהבא.

האם מברכים שמטבילים כלי מזכוכית? כ"ז טבת תשע"ג / 9 בינואר 2013

יש להטביל כלי זכוכית בברכה.

האם סכין קרמי חייב בטבילה? כ"ז טבת תשע"ג / 9 בינואר 2013

החומר ממנו עשויה סכין קרמית, אינו מתכת. אך אין לנו ידיעה ברורה ממה היא עשויה, אם היא עשויה מחומר הדומה לחרס, או חומר הדומה לזכוכית, שאז יש להטבילה, או שמדובר בחומר הדומה לפורצליין, שאין חיוב להטבילה. ובכל אופן, נכון להטבילה בלא ברכה.

האם ילד קטן מגיל מצוות, שעומד לידי וטובל את הכלי כולו, אני צריך לחזור ולטבול, או שמא כל מה שאמרו לא לתת לקטן לטבול זה מהיותו לא נאמן, ולכן אם אני עומד לצידו ורואה את הטבילה כדין, הטבילה עולה? כ"ז טבת תשע"ג / 9 בינואר 2013

אם גדול עומד לידו, הטבילה מועילה.

אם ברשותי כלים שלא נטבלו, מהתקופה שבה לא הקפדתי על כך ווכן כלים שבשנים האחרונות טבלתי.
אני לא זוכרת בוודאות איזה כלים  הם מהתקופה הראשונה, מה עלי לעשות ?
לטבול את מה שאני בטוחה לגביו עם ברכה ווהיתר ללא ברכה? כ"ז טבת תשע"ג / 9 בינואר 2013

הדרך הטובה ביותר, שתטבילי את הכלים שאת יודעת בבירור שלא נטבלו, ותכוני בברכתך על כל הכלים, ואחר כך תטבילי גם את הכלים האחרים, שיש ספק לגביהם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה