הלכה ליום שלישי כ"א שבט תשע"ח 6 בפברואר 2018

ההלכה מוקדשת לזיווג הגון וכל הישועות עבור

שמואל קפויה בן נורית

הוקדש על ידי

פלוני

ברכת המזון – ברכה במקום האכילה

שאלה: האם יש חובה לברך ברכת המזון דוקא במקום שאכלו את הלחם, או שאפשר לברך גם במקום אחר?

תשובה: האוכל סעודה של פת, חייב לברך ברכת המזון במקום שאכל. כלומר, שלא ילך למקום אחר ויברך שם, אלא ישאר לשבת במקום שבו אכל, ויברך. ורק אחר כך יוכל ללכת לדרכו.

יצא והלך למקום אחר
ועלינו לבאר את הדין, אם יצא כבר ממקומו והלך למקום אחר, האם חייב לחזור למקום האכילה כדי לברך, או שרשאי לברך במקום שהלך אליו.

ובזה הדבר תלוי, שאם עזב את מקום האכילה במזיד (דהיינו בכוונה), הרי שצריך לחזור למקומו הראשון, כדי לברך שם ברכת המזון. ואינו רשאי לברך במקום שהוא נמצא בו.

ואם היה הדבר בשוגג, דהיינו, ששכח לברך ברכת המזון והלך למקום אחר, ונזכר שהוא צריך לברך, נחלקו רבותינו הראשונים אם חייב לחזור למקומו הראשון אם לאו. ומרן השלחן ערוך (בתחילת סימן קפד) כתב בזו הלשון: אם עקר מקומו בשוגג, להרמב"ם ולרבינו יונה יברך במקום שנזכר, ולהרא'ש יחזור למקומו ויברך. עד כאן.

ונסתפקו רבותינו הפוסקים, אם כוונת מרן השלחן ערוך לפסוק כשיטת הרמב"ם ורבינו יונה, שאם יצא ממקומו בשוגג, אינו צריך לחזור למקומו, או שדעת מרן כשיטת הרא"ש, שאף בשוגג חייב לחזור למקומו.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כתב שדעת מרן, לפסוק כהרמב"ם ורבינו יונה, שהם הרבים, כנגד הרא"ש שהוא יחיד, ועל כן להלכה, אינו חייב לחזור למקומו הראשון כדי לברך. ומלבד מה ששיטת הרמב"ם ורבינו יונה היא דעת רוב הפוסקים, יש להוסיף על כך גם את העובדה שמרן השלחן ערוך ייסד את חיבורו על פי דברי הרמב"ם, וכמו שכתב מרן בעצמו בספרו שו"ת אבקת רוכל, שהרמב"ם הוא גדול הפוסקים אשר כל קהילות ארץ ישראל וארצות המזרח והמערב נוהגים על פיו, וקבלוהו עליהם כרבם. (והאריך בזה מרן זצוק"ל בספרו).

נמצא אם כן שהעיקר ההלכה כדעת הרמב"ם, שאם יצא בטעות ובשוגג, ואחר כך נזכר ששכח לברך ברכת המזון, מברך במקום שנזכר שצריך לברך. אמנם אם החמיר על עצמו לנהוג כדעת הרא"ש, וחזר למקומו ובירך, תבא עליו ברכה.

ולסיכום: חייב אדם לברך ברכת המזון במקום שבו אכל. ואם טעה והלך למקום אחר, אז הדין הוא, שאם עשה כן בכוונה, חייב לחזור למקומו הראשון ולברך, ואם עשה כן בשוגג, מעיקר הדין אינו חייב לחזור למקומו הראשון, והמחמיר לחזור למקומו הראשון גם כאשר היה הדבר בשוגג, תבא עליו ברכה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה


ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה