הלכה ליום ראשון כ"ח אייר תשע"ט 2 ביוני 2019

דיני יום טוב שני של גלויות

מכיון שבכל ערב יום טוב עולות שאלות רבות הנוגעות לעניני יום טוב שני של גלויות, על כן נבאר בקיצור פרטי דינים עיקריים מענין זה.

תקנו רבותינו, שבחוץ לארץ יש לעשות שני ימים טובים, והוא הנקרא יום טוב שני של גלויות, כי הוא נוהג רק בגולת ארץ ישראל.

וכל מה שאסור לעשות ביום טוב ראשון אסור גם ביום טוב שני, חוץ מאשר לעניין חולה שאין בו סכנה, (שהוא אדם חולה ממש, אך אין חשש לחייו), שביום טוב ראשון אסור לישראל (יהודי) לעשות לו רפואה אלא על ידי גוי, שהישראל אומר לו מה שיעשה והוא עושה על פיו. ואילו ביום טוב שני מותר לישראל עצמו לעשות עבור החולה דברים האסורים מדרבנן. (ומכיון שהדבר אינו מצוי כל כך לא נאריך בזה). וכן לעניין קבורת המת, יש חילוק בין יום טוב ראשון ליום טוב שני, שביום טוב ראשון אסור לישראל להתעסק בקבורת המת, אלא דואגים שגוי הוא שיעשה את צרכי הקבורה, אבל ביום טוב שני מותר לישראל לעשות את הדברים הצריכים לקבורה. (ובלשון רבותינו אמרו "יום טוב שני של גלויות, לגבי מת, כחול עשאוהו רבנן, שדינו כיום חול לענין קבורת המת).

כשנפטר לבית עולמו הגאון רבי יום טוב ליפמן, המחבר "תוספות יום טוב", הובאו לאלמנתו הרבנית הרבה הצעות נישואין מחשובי העיר, רבנים ועשירים, אך היא היתה דוחה את ההצעות שהובאו לפניה, באמרה כי אין כמו בעלה הראשון. לימים, שלח אליה רב אחד, ושמו גם כן היה יום טוב, כשם בעלה הראשון, והציע לה להשתדך עמה, ונימוקו עמו, שאף על פי שהוא אינו חשוב כל כך כמו "יום טוב" הראשון שהיה לך, מכל מקום, הרי הוא כעין "יום טוב" שני של גלויות. שלחה אליו הרבנית בחכמתה, יום טוב שני של גלויות, לגבי המת (הוא בעלה הראשון), כיום חול עשאוהו רבנן.

כל מה שיש חילוקים בין יום טוב ראשון ליום טוב שני,  זהו דוקא בשאר ימים טובים,  אבל ראש השנה שהוא יומיים גם בארץ ישראל, יום טוב שני שלו חשוב כיום טוב ראשון לכל דבר, שכם שני הימים הם כיום טוב אחד ארוך, ולפיכך אין שום חילוק ביניהם.

תושב ארץ ישראל שנסע לחו"ל ודעתו לחזור לא"י אסור לו לעשות מלאכה ביום טוב שני, מלבד באופנים שנבאר בהלכה הבאה בעז"ה.

ולענין התפילה ביום טוב שני של שבועות ושביעי של פסח ובתשיעי של סוכות, שבארץ ישראל מתפללים תפילת יום חול, בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ, יקרא קריאת שמע עם תפילין ביחידות בביתו, ואחר כך ילבש בגדי חג וילך להתפלל עם הציבור, ויתפלל תפילת יום חול, וכשיאמרו הציבור הלל יכול הוא ג"כ לומר הלל בלא ברכה, וטוב לאומרו מקוצר כדרך שאומרים בראש חודש. וכשיתפללו הציבור מוסף, יאחז הוא את הסידור ויאמר כמה פרקי תהילים כדי שיראה כאילו מתפלל עם הציבור תפילת מוסף.

ואפילו אם יש מספיק מבני ארץ ישראל בכדי לעשות מנין בפני עצמם ולהתפלל תפילת  חול, לא יארגנו מנין נפרד, אלא יתפללו עם הציבור כמו שביארנו, אבל אם יום טוב שני חל בשבת, יכולים הם לארגן מניין לתפילת שבת שלהם.

מותר לרחוץ כל גופו במים שהוחמו ביום טוב ראשון על ידי בוילר חשמלי באמבטיה הפרטית שבביתו.

בהלכה הבאה נבאר בעז"ה את הדברים אשר מותר לבן א"י הנמצא בחו"ל לעשות ביום טוב שני של גלויות.

שאלות ותשובות על ההלכה

‏תושב חוץ לארץ שבה לארץ ישראל לחג הפסח ויש לו בית בארץ האם חייב לעשות יום טוב שני או אפשר להקל א' אדר ב תשפ"ב / 4 במרץ 2022

גם אם יש לו בית בארץ חייב לעשות שני ימים טובים כדין בני חוץ לארץ. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה