הלכה ליום שני ז' אייר תשס"ח 12 במאי 2008

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה

למרגלית חנה בת מלכה

שהשי"ת ירפאה רפואה שלימה בתשח"י

הוקדש על ידי

משפחתה

מלאכת בישול בשבת ושיעור החום שהיד סולדת בו

במשנה במסכת שבת (עג.) שנינו, כי אחת מן המלאכות שאסרה התורה עשייתה בשבת היא מלאכת אופה. וכבר ביארנו שכל המלאכות שנאסרו בשבת הן המלאכות שהיה נהוג לעשותן במשכן, ומבואר בגמרא שעיקר מלאכת אופה שהיה נהוג לעשותה במשכן, היא בבישול הסממנים לצורך הקטורת, ומה ששנינו במשנה "אופה" ולא "מבשל" הוא מפני שבכלל מלאכת בישול נאסרה גם אפיה, וכן דין צלייה וטיגון בשבת שווה לדין בישול האסור בשבת מן התורה, ובכל זאת בחר התנא למנות דווקא מלאכת "אופה" משום שגם שאר המלאכות שהוזכרו במשנה לפני כן, הן עוסקות בסדר הכנת הפת (הלחם), מלאכות מעמר ודש וזורה וטוחן ובורר ומרקד והלש, ולפיכך המשיך ושנה מלאכה השייכת בפת, שהיא מלאכת אופה, למרות שעיקרה של המלאכה הוא מבשל.

ובכלל איסור זה נמצא גם המניח מאכל שנתבשל כבר מערב שבת, אבל לא נתבשל כל צרכו, וכגון שנתבשל רק חצי בישולו, וחוזר ומניחו על גבי האש או הפלאטה החשמלית בשבת, הרי זה עובר על מלאכת מבשל בשבת, (ואף אם נתבשל המאכל כל צרכו קודם השבת, לא תמיד מותר להניחו על גבי הפלאטה בשבת וכפי שיבואר בעזרת ה' בקרוב).

איסור בישול בשבת אינו שייך כלל וכלל לאיסור הבערת אש בשבת, כי מלאכת הבערת אש היא מלאכה נפרדת לחלוטין. לפיכך המבשל בשבת חייב, אף אם בישל על גבי אש שמוכנה כבר מבעוד יום קודם כניסת השבת, וכן אסור לבשל בשבת על גבי פלאטה חשמלית שהודלקה כבר לפני כניסת השבת, וצריך להזהיר על כך, מפני שישנם לצערנו רבים שטועים וסבורים שמותר לבשל בשבת על גבי פלאטה חשמלית, ונכשלים בחילול שבת, וכל זאת מתוך חוסר ידיעת ההלכה.

איסור בישול בשבת הוא בחימום תבשיל וכדומה לחום "שהיד סולדת בו", דהיינו חום שהיד נרתעת קצת כאשר היא נטבלת בתוכו, ולהלן נבאר כמה הוא שיעור זה. אולם אסור להניח מאכל על גבי האש בשבת, אף אם מתכוון להוציאו מן האש קודם שיתחמם כל כך, משום שכל שאם יישאר שם המאכל כל היום כולו יוכל לבוא לידי חום שהיד סולדת בו, יש בהנחת התבשיל שם איסור משום בישול בשבת. אבל להניח מים כנגד האש באופן שהם רחוקים ממנה ואינם יכולים לעולם להגיע לחום כזה, מותר בשבת, משום שאין זה נחשב מבשל.

בענין זה של קביעת מידת החום  של "יד סולדת בו", יש כמה משמעויות הלכתיות, הן בהלכות שבת והן בהלכות כשרות, ולדוגמא, מי שהכניס כף חלבית לתוך מאכל בשרי שאינו חם בחום שהיד סולדת בו, די לו בשטיפת הכף, ומיד היא מותרת, אולם אם הגיע חום התבשיל למידה זו שהיד סולדת בו, הרי נאסרה הכף מפני שהיא בלועה מטעם בשר ומטעם חלב, ואסור להשתמש בה שוב אלא לאחר שיגעילנה, כלומר שיטבלנה ברותחין כראוי.

ונסתפקו רבני הדורות האחרונים כמה הוא שיעור חום כזה שהיד סולדת בו, כי יש שאמרו שכל חום שהוא יותר מחמימותו של הרוק שבפה, כבר נחשב לחום שיד סולדת בו (כלומר, מעט יותר מארבעים מעלות צלסיוס, שכן אדם שהוא חולה, טמפרטורת הרוק שלו היא כארבעים מעלות). אולם הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך ז"ל, הביא ראיה נפלאה שחום של כארבעים וחמש מעלות צלסיוס עדיין אינו נחשב לחום שהיד סולדת בו.

כי בגמרא במסכת חולין נחלקו רבותינו לענין חום בית השחיטה (כלומר מקום השחיטה של הבהמה או העוף בזמן השחיטה), אם מחמת רתיחת הדם בזמן השחיטה, מגיע חום דמה של הבהמה לחום שהיד סולדת בו, ולפיכך יש אומרים שהסכין של השחיטה, בלועה מדם הבהמה, ואסור להשתמש בה לדברים אחרים.

והנה הדבר ברור, שעד זמן השחיטה, אין דמה של הבהמה חם בחום שהיד סולדת בו, שכן לא נחלקו אלא על זמן השחיטה, אבל קודם השחיטה בודאי שאין חשש בזה.

גם לא מצאנו בפוסקים, ראשונים ואחרונים, מי שיחלק בין שחיטת בהמה לשחיטת עוף, גם לא מצאנו שחילקו בין עוף חולה לעוף בריא, אלא בכל האופנים, אין דמם של בעלי החיים הטהורים חם יותר מחום שהיד סולדת בו.

והדבר ידוע בזמנינו, כי חום דמה של בהמה הוא חם יותר מחום הדם של האדם, כי חום הדם של האדם הוא כשלשים ושש מעלות לאדם בריא, וכשהוא חולה יכול להגיע אפילו לארבעים ואחת מעלות, ואילו בהמה מסוגלת להגיע לטמפרטורה גבוהה יותר. ועל כולם, הברווז, שחום גופו יכול להגיע לארבעים וחמש מעלות אצל ברווז בריא, ואף יותר מכך אצל ברווז חולה. נמצאנו למדים אם כן, שאין ספק, שעד חום של כארבעים וחמש מעלות (ואולי אף עוד יותר מכך) אין חשש של בליעה בכלים כלל, כי אין חום זה נחשב לחום שהיד סולדת בו.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

מה מברכים על הפיצה?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

קוניאק – ברנדי – שמפניה – היהודים שנסחפו בספינה

אתמול, ביארנו את עיקר הדין, שגזרו רבותינו איסור חמור על יין של מי שאינו יהודי, שהוא אסור בשתיה, ובדרך כלל הוא אסור גם בהנאה. ומעתה נסביר כמה פרטים בענין זה: שמפניה לגבי "שמפניה" שאין עליה הכשר, אין ספק כלל בדבר שהיא אסורה בהחלט בשתיה, כל שלא נעשתה תחת השגחת גוף כשרות מוסמך. וטעם הדב......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה