הלכה ליום שלישי י"א חשון תשע"ח 31 באוקטובר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יונה בת לולו מרגלית

הוקדש על ידי

בעלה וילדיה

התאחר לבוא לבית הכנסת בשחרית

שאלה:  מי שהתאחר לבוא לבית הכנסת בשחרית, האם ידלג הזמירות ויתחיל מיד מברכת יוצר אור, כדי שיספיק להתפלל תפילת שחרית עם הציבור, או בכל אופן עדיף שיתפלל על סדר התפילה?

תשובה:  עיקר "התפלה בציבור", היא בתפלת העמידה, שאז יש מעלה גדולה למי שעומד בתפלה יחד עם כל הציבור. ולכן המתאחר לבית הכנסת, עליו לפעול בדרך נכונה, כדי שיוכל לעמוד עם הציבור בתפלה.

ומרן השלחן ערוך (סימן נב סעיף א) פסק בזו הלשון: "הבא לבית הכנסת ומצא את הציבור בסוף פסוקי דזמרה, מתחיל ברוך שאמר, ואומר מזמור "תהלה לדוד" כולו, ומזמור הללו את ה' מן השמים, ומזמור הללו אל בקדשו, ואחר כך חותם בברכת ישתבח. ויתחיל בברכת יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה ויתפלל עם הציבור. ואם אין לו שהות (זמן להספיק) כל כך, ידלג גם מזמור "הללו את ה' מן השמים". ואם הציבור התחילו כבר "יוצר אור" ואין שהות לומר הזמירות אפילו בדילוג, יתחיל מיד יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה, ויתפלל עם הציבור, ואחר התפילה יאמר כל פסוקי דזמרה, אך לא יאמר ברוך שאמר ולא ישתבח.

וכתב בשו"ת חכם צבי (להגאון רבי צבי אשכנזי, אב בית דין באמשטרדם לפני כשלוש מאות שנה) שאף על פי שמדברי הזוהר הקדוש מבואר, שצריך להתפלל כסדר התפילה שתקנו לנו רבותינו חכמי התלמוד ואנשי כנסת הגדולה , אשר רוח ה' דבר בם ומילתו על לשונם. וכן כתב רבינו האר"י , שיש סודות נפלאים בכל סדר התפילה, אולם זהו רק לכתחילה, אבל למי שהתאחר לבוא לבית הכנסת, ועל ידי שיתפלל כסדר התפילה יפסיד תפילה בציבור, בזה לכל הדעות עדיף שידלג הזמירות כדי שיתפלל עם הציבור, ששבח תפילה בציבור גדול מאוד, שמלבד חכמי התלמוד שהגדילו בשבח תפילה בציבור, וכן פסק הרמב"ם, שתפילת הציבור נשמעת תמיד לפני הקדוש ברוך הוא, הרי גם בזוהר הקדוש הפליגו בשבח תפילה בציבור שהיא מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל.

לכן גם לדברי הזוהר עדיף שידלג הזמירות כדי שיספיק להתפלל תפילת שמונה עשרה עם הציבור.

ולסיכום: הבא לבית הכנסת ומצא את הציבור בסוף פסוקי דזמרה, מתחיל ברוך שאמר, ויאמר את המזמורים "תהלה לדוד", "הללו את ה' מן השמים", ו"הללו אל בקדשו", ואחר כך חותם בברכת ישתבח. (בלי "ויברך דוד" ובלי שירת הים). ויתחיל מיד בברכת יוצר אור, וכך ישיג את הציבור. ואם הציבור עומדים כבר סמוך לקריאת שמע, והוא לא יספיק לקרוא את המזמורים כלל, עליו לדלג גם מזמור "הללו את ה' מן השמים". ואם אין לו שהות לקרוא את המזמורים בכלל, יתחיל מיד יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה, ויתפלל עם הציבור, ואחר התפילה יאמר כל פסוקי דזמרה, אך לא יאמר ברוך שאמר ולא ישתבח. ואם ירצה, יוכל לאמרם בלא שם ומלכות. (שו"ת יחוה דעת ח"ה סימן ה).

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

התרת נדרים בעשרה
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאלות ותשובות על ההלכה

כשיש מניין מצומצם עם עשרה מתפללים בדיוק, האם עושים חזרה? כ"ג שבט תשע"ג / 3 בפברואר 2013

עושים חזרה כדין. ויזהירו את הציבור שיענו אמן ויכוונו לברכותיו של השליח ציבור.

האם ההלכות הנ"ל זהות גם לנשים? כ"ג שבט תשע"ג / 3 בפברואר 2013

מובן, שלגבי נשים הדין קל יותר, שהרי בלאו הכי הן אינן מחוייבות בפסוקי דזמרה וכו'. אבל למעשה הדין שוה לנשים גם כן, שטוב מאד שתדלגנה מה שצריך כדי לזכות בתפלה עם הציבור שמעלתה גדולה מאד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

המחטיא את הרבים

אמרו רבותינו בפרקי אבות (פרק ה): "וְכָל הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים, אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". כלומר, מי שהחטיא את הרבים, אין לו תקוה שיחזור בתשובה, אלא הוא עתיד למות בחטאו, ובעולם הבא יפרעו ממנו על מה שעשה. ולכאורה, משמע שאפילו אם אדם זה יתחרט וינסה לחזור בתשובה......

לקריאת ההלכה


דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא? תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותי......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

"גזל מקטרג בראש"

---------- מחר, יום הבחירות לכנסת בארץ ישראל. וידועה דעתו של מרן זצ"ל כי נכון מאד להקדים ולהצביע בשעות הבוקר המוקדמות כמה שאפשר. ושכל אחד ואחד ישפיע על קרוביו ומקורביו להצביע כהוראת מרן זצ"ל, כי היא מצוה רבה שהרבה גופי תורה תלויים בה. ובפרט בפעם הזו כנודע. וחלילה להמנע מהצבעה, שהרי בזה הו......

לקריאת ההלכה