הלכה ליום שלישי י"א חשון תשע"ח 31 באוקטובר 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

יונה בת לולו מרגלית

הוקדש על ידי

בעלה וילדיה

התאחר לבוא לבית הכנסת בשחרית

שאלה:  מי שהתאחר לבוא לבית הכנסת בשחרית, האם ידלג הזמירות ויתחיל מיד מברכת יוצר אור, כדי שיספיק להתפלל תפילת שחרית עם הציבור, או בכל אופן עדיף שיתפלל על סדר התפילה?

תשובה:  עיקר "התפלה בציבור", היא בתפלת העמידה, שאז יש מעלה גדולה למי שעומד בתפלה יחד עם כל הציבור. ולכן המתאחר לבית הכנסת, עליו לפעול בדרך נכונה, כדי שיוכל לעמוד עם הציבור בתפלה.

ומרן השלחן ערוך (סימן נב סעיף א) פסק בזו הלשון: "הבא לבית הכנסת ומצא את הציבור בסוף פסוקי דזמרה, מתחיל ברוך שאמר, ואומר מזמור "תהלה לדוד" כולו, ומזמור הללו את ה' מן השמים, ומזמור הללו אל בקדשו, ואחר כך חותם בברכת ישתבח. ויתחיל בברכת יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה ויתפלל עם הציבור. ואם אין לו שהות (זמן להספיק) כל כך, ידלג גם מזמור "הללו את ה' מן השמים". ואם הציבור התחילו כבר "יוצר אור" ואין שהות לומר הזמירות אפילו בדילוג, יתחיל מיד יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה, ויתפלל עם הציבור, ואחר התפילה יאמר כל פסוקי דזמרה, אך לא יאמר ברוך שאמר ולא ישתבח.

וכתב בשו"ת חכם צבי (להגאון רבי צבי אשכנזי, אב בית דין באמשטרדם לפני כשלוש מאות שנה) שאף על פי שמדברי הזוהר הקדוש מבואר, שצריך להתפלל כסדר התפילה שתקנו לנו רבותינו חכמי התלמוד ואנשי כנסת הגדולה , אשר רוח ה' דבר בם ומילתו על לשונם. וכן כתב רבינו האר"י , שיש סודות נפלאים בכל סדר התפילה, אולם זהו רק לכתחילה, אבל למי שהתאחר לבוא לבית הכנסת, ועל ידי שיתפלל כסדר התפילה יפסיד תפילה בציבור, בזה לכל הדעות עדיף שידלג הזמירות כדי שיתפלל עם הציבור, ששבח תפילה בציבור גדול מאוד, שמלבד חכמי התלמוד שהגדילו בשבח תפילה בציבור, וכן פסק הרמב"ם, שתפילת הציבור נשמעת תמיד לפני הקדוש ברוך הוא, הרי גם בזוהר הקדוש הפליגו בשבח תפילה בציבור שהיא מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל.

לכן גם לדברי הזוהר עדיף שידלג הזמירות כדי שיספיק להתפלל תפילת שמונה עשרה עם הציבור.

ולסיכום: הבא לבית הכנסת ומצא את הציבור בסוף פסוקי דזמרה, מתחיל ברוך שאמר, ויאמר את המזמורים "תהלה לדוד", "הללו את ה' מן השמים", ו"הללו אל בקדשו", ואחר כך חותם בברכת ישתבח. (בלי "ויברך דוד" ובלי שירת הים). ויתחיל מיד בברכת יוצר אור, וכך ישיג את הציבור. ואם הציבור עומדים כבר סמוך לקריאת שמע, והוא לא יספיק לקרוא את המזמורים כלל, עליו לדלג גם מזמור "הללו את ה' מן השמים". ואם אין לו שהות לקרוא את המזמורים בכלל, יתחיל מיד יוצר אור וקריאת שמע וברכותיה, ויתפלל עם הציבור, ואחר התפילה יאמר כל פסוקי דזמרה, אך לא יאמר ברוך שאמר ולא ישתבח. ואם ירצה, יוכל לאמרם בלא שם ומלכות. (שו"ת יחוה דעת ח"ה סימן ה).

שאלות ותשובות על ההלכה

כשיש מניין מצומצם עם עשרה מתפללים בדיוק, האם עושים חזרה? כ"ג שבט תשע"ג / 3 בפברואר 2013

עושים חזרה כדין. ויזהירו את הציבור שיענו אמן ויכוונו לברכותיו של השליח ציבור.

האם ההלכות הנ"ל זהות גם לנשים? כ"ג שבט תשע"ג / 3 בפברואר 2013

מובן, שלגבי נשים הדין קל יותר, שהרי בלאו הכי הן אינן מחוייבות בפסוקי דזמרה וכו'. אבל למעשה הדין שוה לנשים גם כן, שטוב מאד שתדלגנה מה שצריך כדי לזכות בתפלה עם הציבור שמעלתה גדולה מאד.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה