הלכה ליום שישי ט' ניסן תש"פ 3 באפריל 2020

ההלכה מוקדשת לישועה וגאולה לכל

עם ישראל

רפואה שלמה לחולים ולהצלחת כלל ישראל
שנזכה לראות גואל, בניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל

הוקדש על ידי

לביא

שבת הגדול - קורונה

אמרו חכמינו זכרונם לברכה (טור ושלחן ערוך סימן תל), שהשבת שלפני חג הפסח, נקראת "שבת הגדול", זכר לנס הגדול שנעשה בשבת זו. ואיזה נס נעשה בשבת זו?

באותה השנה בה יצאו בני ישראל ממצרים, חל חג הפסח ביום חמישי, ובשבת שלפני חג הפסח, נצטוו ישראל לקחת שה לבית אבות לצורך קרבן פסח, וכשלקחו ישראל את השה, התאספו בכורי מצרים אצל ישראל ושאלו אותם לפשר הדבר. ענו להם, "זבח פסח הוא לה'", שעתיד להרוג את כל בכורי מצרים, ולכן נצטוינו לתת מדם הקרבן על שתי המזוזות ועל המשקוף לבל יבוא המשחית אל בתינו לנגוף. ומיד הלכו הבכורות אצל אבותיהם ואצל פרעה ודרשו לשלוח את ישראל ממצרים לבל יהרגו בגללם. אולם נתקלו בסירוב מוחלט מצדו של פרעה, ואז פתחו במלחמת אזרחים זה לעומת זה, ונהרגו רבים ממצרים, וכמו שנאמר "למכה מצרים בבכוריהם", כלומר: שמצרים הוכו על ידי בכוריהם.

וכשראו המצרים כך, חגרו איש חרבו כדי לנקום בישראל, וביקשו להשמיד ולהרוג את ישראל (חס ושלום), והשם יתברך הגן עליהם ברוב רחמיו וחסדיו, והחלה את מצרים בתחלואים רבים ומשונים וביסורים גדולים, עד שהיו שיניהם קהות ומעיהם מתחתכים ונאלצו לסגת אחור. ועל ידי כך ניצולו ישראל מזעמם. ולכן נקראת השבת הזו, "שבת הגדול", כי יום גדול הוא לישראל שניצולו מאבדן וכליון חרוץ ח"ו.

ומובא במדרש רבה, בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח", אמר משה: רבונו של עולם! היאך אנו יכולים לעשות כן, והלא הצאן הוא אלוהיהם של מצרים, "הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ"? אמר לו הקדוש ברוך הוא: חַיֶּיךָ! שאין ישראל יוצאים מכאן עד שישחטו את אלהי מצרים לעיניהם, להודיעם שאין אלוהיהם כלום! ואני מגן על ישראל! וכן נעשה. וכשהיו המצרים רואים את בכוריהם הרוגים ואלוהיהם שחוטים, היו שיניהם קהות, ולא יכלו לעשות כלום.

נוהגים כל ישראל בשבת זו, שהרב המקומי דורש בהלכות הפסח, והנכון הוא שיעורר הרב את הציבור בדינים מעשיים, ולא רק בפלפולים בעומק העיון. ומי שאין במקומו רב שדורש בהלכות הפסח, ובפרט השנה שמחמת המגפה הרבנים לא יוכלו לדרוש, יקח לו זמן בתוך השבת הזו, כדי ללמוד בעצמו מהלכות הפסח.

שבת הגדול שלום ומבורך!

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה