הלכה ליום רביעי י"ז שבט תש"פ 12 בפברואר 2020

שאלה: האם מותר להניח בשבת מכשיר "אינטרקום" בחדר שיש בו תינוק, כדי שיוכלו הוריו לשמוע את בכיו ולדעת מה מצבו, ולהעניק לו כל צרכיו?

תשובה: הנה לכאורה יש לדון בזה מצד שמכשיר האינטרקום דומה מצד פעולתו למכשיר הרם קול שכבר אסרוהו כל גאוני הדורות האחרונים מכמה סיבות, ומהם, מפני שמכשיר הרם קול הוא כלי המיוחד להשמעת קול, שאסור מדרבנן להשתמש בו ביום השבת. וכן האריך בזה מרן הרב זצ"ל בספר יביע אומר (ח"א סי' יט) לאסור השימוש ברמקול בשבת מכמה טעמים.

אולם לענין אינטרקום בחדר שיש בו תינוק, לכאורה יש לדון בזה להקל מטעם שתינוק נחשב כחולה שאין בו סכנה גם כאשר הוא מרגיש טוב, (שהרי מצבו רגיש וכל הזמן הוא נזקק לטיפול של הוריו) ולכן, באיסור דרבנן שלא נעשה על ידי ההורים, רק על ידי התינוק שמשמיע קולו, לכאורה יש להקל. ואף שבזמן שנכנסים ההורים לחדר התינוק בכדי לטפל בו,  נשמע גם קולם ברמקול בזמן שהם מדברים שם, מכל מקום מותר הדבר, לפי שאינם מתכונים שישמעו קולם, ואין להם כל תועלת מכך, וגם אינם עושים מעשה בידים כלל, על כן יש להקל בזה באיסור דרבנן.

אלא שיש אומרים שעיקר איסור השימוש ברמקול או באינטרקום בשבת אינו רק מדרבנן, אלא איסורו איסור גמור מן התורה, מפני שבזמן שעוברים גלי הקול, נוצרת פעולה חשמלית המביאה לזיקי אש במוליכי הזרם החשמלי, ויש בזה איסור תורה. וכן כתבו כמה מגדולי הרבנים בדור שלפנינו. אולם מרן הרב זצ"ל העיר על דבריהם, כי מזה זמן רב דיבר על כך עם ידידו הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (שהיה נודע בהבנתו בעניני חשמל בהלכה) והלה הודיעו באופן ברור כי דברי הרבנים שכתבו כך אינם נכונים במציאות כלל, ושאין הדיבור מעורר זיקי אש, רק הגברת הזרם, שאין בו שום חשש של הבערה וכיבוי, וכל דברי המומחים בזה הם רק על הגברת הזרם, אבל האש או האור, לא מתגבר ולא מתמעט בזה כלל. והרבנים שכתבו כן בזמנים עברו, הוא מפני שלא היה ענין החשמל ברור בזמנם די הצורך.

ולפיכך הדבר ברור, שאין איסור בשימוש ברמקול בשבת, אלא מדרבנן, ולפיכך בנדון דנן שהוא לצורך תינוק, וגם לא נעשה מעשה בידים ממש, המיקל בשימוש באינטרקום בשבת, יש לו על מה שיסמוך.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגביי ההלכה של אינטרקום בשבת (מתוך ראיה של טכנאי אלקטרוניקה), שלפי דעתי לא צריך לתת אישור גורף לכל אינטרקום לצורך תינוק, כיוון שהיום יש המון דגמים שכאשר התינוק בוכה אז גם נדלקים לדים (נורות זעירות) שמראים את העוצמה של הבכי.
וזה כמו הדלקת נורות חדשות כל פעם לפי העוצמה. ל' חשון תשע"ד / 3 בנובמבר 2013

גם אם יש שם נורות לד, אין בדבר איסור מן התורה (כי בנורות לד אין חוט להט). ולכן המיקל בזה במקום צורך עבור תינוק כאמור, יש לו על מה שיסמוך.

בענין אינטרקום אשר יש לו נורות חשמל אדומות הנגבות ונדלקות מעוצמת הדיבור האם גם בזה יש להקל? האם יש לחלק בניהם? ל' חשון תשע"ד / 3 בנובמבר 2013

אם מדובר בנורות שיש להן חוט להט, בודאי אין להקל להשתמש באינטרקום כזה בשבת.
ובנורות לד, ולכן המיקל בזה במקום צורך עבור תינוק כאמור, יש לו על מה שיסמוך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה