הלכה ליום שישי ה' שבט תש"פ 31 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרים בת ציפורה ע"ה

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אמי היקרה ,סליחה ומחילה על כל הצער שגרמתי לך.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

פרשת בא

דברים שנאמרו מפי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר בפרשה במכת בכורות, "וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת". בזמן שהכה הקדוש ברוך את המצריים במכת בכורות, לא היה בית שלא היה שם מת. ואפילו בבתים שלא היה בהם בכור, הרי שאז גדול הבית היה נחשב לבכור, כמו שנאמר "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ", ולכן לא היה בית שלא היה שם מת.

פרעה הרשע בעצמו, היה בכור, ובכל זאת, מאחר והיה רשע מאין כמותו, אפילו באותו הלילה שעליו התנבא משה רבינו שעתיד הקדוש ברוך הוא להמית את כל בכורות מצרים, ואפילו שפרעה כבר ראה את כל המכות שעשה ה', בכל זאת הלך לישון כדרכו! הוא לא פחד מכלום! כל מה שהוא ראה לא הפריע לו ל"אידיאלוגיה" שלו.

לכן נאמר "ויקום פרעה", ומפרש רש"י, "מִמִּטָּתוֹ", כי פרעה הלך לישון, ורק לאחר ששמע מבתי השכנים וכל מצריים צעקות וצווחות, קם ממטתו, כי אז כבר פחד מפני המוות המרחף מעליו, שהרי אף הוא בכור. והנה כבר אמר פרעה למשה, "אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת",ולכן ידע פרעה שכעת משה לא יבוא לפניו, לכן לא היתה לו ברירה, קם והלך בעצמו לארץ גושן, כדי לפגוש שם את משה פנים אל פנים.

הגיע פרעה לארץ גושן, והנה רואים אותו הילדים, את מלך מצרים הגדול מסתובב בעצמו כשהוא רועד מפחד, החלו צוחקים עליו. שאל אותם פרעה, איפה משה? אמרו לו לך לשם, לך מזרחה, לך לך, ופרעה הולך, ורואה שמשה אינו שם, ושוב שואל היכן הוא, ומשיבים לו לך מערבה, שם משה, והוא הולך, עד שהחל הולך וצועק וצווח, משה! משה!

ומבואר בדברי חז"ל, שכשצעק פרעה, יצא אליו משה רבינו, שאל אותו מה רצונך? מה אתה נבהל כל כך? השיב לו פרעה, אני בכור! אמר לו משה, אתה מפחד שמא תמות? השיב לו פרעה, כן, אני מפחד! לכן אני מבקש ממך שתלכו מכאן, אתה וכל היהודים, "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם, גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי".

משה רבינו השיב לפרעה, אתה מפחד שמא תמות? דע לך כי עתה לא תמות. יש לו להקדוש ברוך הוא עוד עסק איתך, עכשיו אתה לא תמות, לא תפחד. ופרעה משיב לו, כי עדיין הוא מפחד שמא ימות, ולכן חזר ודחק בו במשה רבינו שישראל יצאו מיד ממצרים.

ולכאורה עלינו לשאול. הרי משה רבינו ידע שפרעה הוא בכור, והוא הבין לבד ממה פרעה כל כך מפחד, ואם כן, מדוע הוא שואל וחוזר ודוחק בפרעה לומר בפיו שהוא מפחד שמא הוא ימות?

והתשובה לכך, כי על פי ההלכה, אם יש לאדם עבד, לדוגמא, עבד עברי. והנה אירע שאותו עבד עשה עבור האדון איזה דבר מיוחד, וגרם לו לאדון נחת רוח מיוחדת, עד שהאדון התרגש ואמר לעבד, "הרי אתה בן חורין"! "אתה משוחרר"!, אולם למחרת, האדון התחרט. הלכו שניהם, העבד ואדונו לבית הדין. מה יפסקו בית הדין? ההלכה היא, שבמקרה כזה העבד עדיין לא משוחרר. משום שעד שהאדון לא יכתוב בשטר שהוא משחרר את העבד, אין לדברים שאמר בעל פה שום תוקף הלכתי. ולכן העבד צריך לחזור תחת ידי אדונו.

ולכן, משה רבינו שאל את פרעה שוב ושוב, ממה אתה מפחד? משום שלדברים של פרעה "לכו מכאן", "קומו צאו מתוך עמי", אין שום תוקף מצד ההלכה. ואילו פרעה היה מתחרט לאחר מכן (כפי שאירע באמת), הרי שטענתו היתה נכונה במידה מסויימת, כי לא היה כאן שיחרור בעל תוקף. שהרי הכל היה בעל פה.

אולם במסכת גיטין (דף סו.) מבואר, שמי שהיה יוצא ליהרג, כלומר, היו לוקחים אותו למות, או שהוא היה חולה מאד סמוך לפטירתו, ולפני מותו אמר כמה דברים שהוא מצווה שיעשו לאחר מותו, הרי כל דבריו "ככתובים וכמסורים דמי", כלומר, דברים כאלה שנאמרים מחמת הפחד מהמוות, נחשבים ככתובים על שטר ממש. ולכן, ביקש משה רבינו להוציא מפיו של פרעה את הנימוק לדבריו, כי הוא חושש מחמת המוות המרחף מעליו, ואם כן, גם מה שהוא משחרר כעת את בני ישראל, והוא עושה כן מחמת המוות, הרי זה כאילו נכתבו הדברים בשטר, ויש להם תוקף הלכתי!

כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו, הכל נעשה לטובת עם ישראל, כמו שנאמר "הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם", והכל נעשה לטובת עם ישראל, בכל הדורות, ואף על פי שבתחילה נראה כאילו הגויים מתגברים, שהרי פרעה התחזק בלבו מאד שלא לשחרר את ישראל, אך הכל היה לטובה, להראות לעם ישראל עוד ועוד נסים ונפלאות, ולהביא את פרעה לידי כך שישחרר את עם ישראל שחרור בעל תוקף, שלא יוכל לחזור בו לעולם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום חמישי (ליל יום שישי) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל ה......

לקריאת ההלכה

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

שאלה: עד מתי מותר להתפלל תפלת שחרית? מהו "סוף זמן תפלה - מגן אברהם" ו"סוף זמן תפלה -הגר"א" שמודפס בלוחות השנה?

תשובה: במשנה במסכת ברכות, ובגמרא (דף כז.) אמרו, שזמן תפלת שחרית הוא עד סוף ארבע שעות מהיום. כלומר, מתחילת היום, יש למנות ארבע שעות, שהן שליש היום (כי בכל יום שתים עשרה שעות, וארבע שעות הן שליש היום), ועד סוף ארבע שעות יש להתפלל תפלת שחרית. מאמתי מונים ארבע שעות? בהלכה הקודמת הזכרנו כי סוף זמן קר......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


המוצץ פרי בפיו

שאלה: מי שמוצץ בפיו תפוז או אשכולית, ואינו לועס אותו בשיניו, האם מברך על הפרי ברכת בורא פרי העץ כדין ברכת הפירות, או שמברך שהכל, כדין מי ששותה מיץ פירות? תשובה:  הנה אמת הוא, כי אף על פי שהאוכל פרי מברך עליו בורא פרי העץ, מכל מקום, אם לקח את הפרי וסחט ממנו את המיץ, מברך עליו ברכת "......

לקריאת ההלכה

הכנת צנימים על גבי פלאטה בשבת

שאלה: האם מותר להניח בשבת פת, פיתה או פרוסת לחם, על גבי "פלאטה" רותחת, בכדי שיהפכו לצנימים קשים ופריכים? תשובה: בנדון השאלה, אם מותר להכין בשבת צנימים מפת שנאפתה כבר לפני שבת, יש לדון מצד שני איסורים. האחד, מצד איסור אפייה בשבת, שכן המבשל תבשיל בשבת, או האופה פת בשבת, הרי זה מחלל את ......

לקריאת ההלכה

ברכת ברקים ורעמים

הרואה ברקים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם עושה מעשה בראשית". והשומע קול רעמים, צריך לברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שכוחו וגבורתו מלא עולם". עד מתי אפשר לברך? צריך לברך את ברכות הברקים והרעמים מיד בסמוך לראיית הברק או לשמיעת הרעם. ובכל מקרה אין לברך ......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה