הלכה ליום שישי ה' שבט תש"פ 31 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מרים בת ציפורה ע"ה

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת אמי היקרה ,סליחה ומחילה על כל הצער שגרמתי לך.
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

פרשת בא

דברים שנאמרו מפי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל

נאמר בפרשה במכת בכורות, "וַיָּקָם פַּרְעֹה לַיְלָה הוּא וְכָל עֲבָדָיו וְכָל מִצְרַיִם וַתְּהִי צְעָקָה גְדֹלָה בְּמִצְרָיִם כִּי אֵין בַּיִת אֲשֶׁר אֵין שָׁם מֵת". בזמן שהכה הקדוש ברוך את המצריים במכת בכורות, לא היה בית שלא היה שם מת. ואפילו בבתים שלא היה בהם בכור, הרי שאז גדול הבית היה נחשב לבכור, כמו שנאמר "אַף אָנִי בְּכוֹר אֶתְּנֵהוּ", ולכן לא היה בית שלא היה שם מת.

פרעה הרשע בעצמו, היה בכור, ובכל זאת, מאחר והיה רשע מאין כמותו, אפילו באותו הלילה שעליו התנבא משה רבינו שעתיד הקדוש ברוך הוא להמית את כל בכורות מצרים, ואפילו שפרעה כבר ראה את כל המכות שעשה ה', בכל זאת הלך לישון כדרכו! הוא לא פחד מכלום! כל מה שהוא ראה לא הפריע לו ל"אידיאלוגיה" שלו.

לכן נאמר "ויקום פרעה", ומפרש רש"י, "מִמִּטָּתוֹ", כי פרעה הלך לישון, ורק לאחר ששמע מבתי השכנים וכל מצריים צעקות וצווחות, קם ממטתו, כי אז כבר פחד מפני המוות המרחף מעליו, שהרי אף הוא בכור. והנה כבר אמר פרעה למשה, "אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת",ולכן ידע פרעה שכעת משה לא יבוא לפניו, לכן לא היתה לו ברירה, קם והלך בעצמו לארץ גושן, כדי לפגוש שם את משה פנים אל פנים.

הגיע פרעה לארץ גושן, והנה רואים אותו הילדים, את מלך מצרים הגדול מסתובב בעצמו כשהוא רועד מפחד, החלו צוחקים עליו. שאל אותם פרעה, איפה משה? אמרו לו לך לשם, לך מזרחה, לך לך, ופרעה הולך, ורואה שמשה אינו שם, ושוב שואל היכן הוא, ומשיבים לו לך מערבה, שם משה, והוא הולך, עד שהחל הולך וצועק וצווח, משה! משה!

ומבואר בדברי חז"ל, שכשצעק פרעה, יצא אליו משה רבינו, שאל אותו מה רצונך? מה אתה נבהל כל כך? השיב לו פרעה, אני בכור! אמר לו משה, אתה מפחד שמא תמות? השיב לו פרעה, כן, אני מפחד! לכן אני מבקש ממך שתלכו מכאן, אתה וכל היהודים, "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי גַּם אַתֶּם גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְכוּ עִבְדוּ אֶת ה' כְּדַבֶּרְכֶם, גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם וָלֵכוּ וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי".

משה רבינו השיב לפרעה, אתה מפחד שמא תמות? דע לך כי עתה לא תמות. יש לו להקדוש ברוך הוא עוד עסק איתך, עכשיו אתה לא תמות, לא תפחד. ופרעה משיב לו, כי עדיין הוא מפחד שמא ימות, ולכן חזר ודחק בו במשה רבינו שישראל יצאו מיד ממצרים.

ולכאורה עלינו לשאול. הרי משה רבינו ידע שפרעה הוא בכור, והוא הבין לבד ממה פרעה כל כך מפחד, ואם כן, מדוע הוא שואל וחוזר ודוחק בפרעה לומר בפיו שהוא מפחד שמא הוא ימות?

והתשובה לכך, כי על פי ההלכה, אם יש לאדם עבד, לדוגמא, עבד עברי. והנה אירע שאותו עבד עשה עבור האדון איזה דבר מיוחד, וגרם לו לאדון נחת רוח מיוחדת, עד שהאדון התרגש ואמר לעבד, "הרי אתה בן חורין"! "אתה משוחרר"!, אולם למחרת, האדון התחרט. הלכו שניהם, העבד ואדונו לבית הדין. מה יפסקו בית הדין? ההלכה היא, שבמקרה כזה העבד עדיין לא משוחרר. משום שעד שהאדון לא יכתוב בשטר שהוא משחרר את העבד, אין לדברים שאמר בעל פה שום תוקף הלכתי. ולכן העבד צריך לחזור תחת ידי אדונו.

ולכן, משה רבינו שאל את פרעה שוב ושוב, ממה אתה מפחד? משום שלדברים של פרעה "לכו מכאן", "קומו צאו מתוך עמי", אין שום תוקף מצד ההלכה. ואילו פרעה היה מתחרט לאחר מכן (כפי שאירע באמת), הרי שטענתו היתה נכונה במידה מסויימת, כי לא היה כאן שיחרור בעל תוקף. שהרי הכל היה בעל פה.

אולם במסכת גיטין (דף סו.) מבואר, שמי שהיה יוצא ליהרג, כלומר, היו לוקחים אותו למות, או שהוא היה חולה מאד סמוך לפטירתו, ולפני מותו אמר כמה דברים שהוא מצווה שיעשו לאחר מותו, הרי כל דבריו "ככתובים וכמסורים דמי", כלומר, דברים כאלה שנאמרים מחמת הפחד מהמוות, נחשבים ככתובים על שטר ממש. ולכן, ביקש משה רבינו להוציא מפיו של פרעה את הנימוק לדבריו, כי הוא חושש מחמת המוות המרחף מעליו, ואם כן, גם מה שהוא משחרר כעת את בני ישראל, והוא עושה כן מחמת המוות, הרי זה כאילו נכתבו הדברים בשטר, ויש להם תוקף הלכתי!

כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא ישתבח שמו, הכל נעשה לטובת עם ישראל, כמו שנאמר "הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם", והכל נעשה לטובת עם ישראל, בכל הדורות, ואף על פי שבתחילה נראה כאילו הגויים מתגברים, שהרי פרעה התחזק בלבו מאד שלא לשחרר את ישראל, אך הכל היה לטובה, להראות לעם ישראל עוד ועוד נסים ונפלאות, ולהביא את פרעה לידי כך שישחרר את עם ישראל שחרור בעל תוקף, שלא יוכל לחזור בו לעולם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה


חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה

ההכנות לימי הדין

בימים הסמוכים לימי לראש השנה, על כל אחד ואחד מעם ישראל, להתבונן על מעשיו, לעשות "חשבון נפש", כדי לבחון במה יוכל לתקן את מעשיו ולשפרם, על מנת שלאחר מכן, יעמדו לו סניגורים טובים ליום הדין.  משמעות השם "אלול" כתב מרן הרב עובד......

לקריאת ההלכה