הלכה ליום שישי ט' תמוז תשע"ט 12 ביולי 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - פירות שנשרו בשבת – גדולתן של הראשונים

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: יש לנו עץ בגינה, ונופלים ממנו פירות, האם מותר לאכול מהם בשבת?

תשובה: פירות שנשרו מן האילן בשבת, אסורים באכילה ובטלטול בכל יום השבת. והטעם לכך, הוא משום מוקצה, שכל דבר שהיה מוקצה בכניסת השבת (בבין השמשות), הוא מוקצה לכל השבת. ולכן הפירות הללו, מאחר והם היו על האילן בכניסת השבת, הרי שהיה אסור לטלטלם אז, ואף שלאחר מכן הם נפלו, הרי עדיין חלה עליהם תורת מוקצה מכניסת השבת. ועוד שגזרו עליהם רבותינו שלא יאכלו מהם, גזירה שמא יעלה ויתלוש פירות בשבת. ואפילו כשיש ספק אם נפלו בשבת או לפני שבת, הרי הם אסורים מספק באכילה ובטלטול, עד מוצאי שבת. (סימן שכב ס"ג).

 

שאלה: מדוע אנו מתבטלים כל כך לפני הרבנים שהיו פעם, אולי הרבנים של היום אינם קטנים מהם?

תשובה: הדורות הולכים ומתמעטים, ובפרט בדורות האחרונים, שאנו עדים לכך שנסתלקו מעלינו גדולי תורה, שלא הותירו אחריהם כדוגמתם, הן מצד תורתם וחכמתם, והן מצד מעשיהם. וכל מי שעוסק בתורה יודע שכך הם פני הדברים.

וחכמי ישראל הם אלה אשר מעידים כל דור על גדולת הדור שלפניו, שהרי מרן הבית יוסף, מתייחס בהערצה להרמב"ם, והרמב"ם לחכמי הגמרא (שהוא אינו חולק עליהם לעולם), וחכמי הגמרא לחכמי המשנה, וכן על זה הדרך.

והנה ידוע לנו על אחד המיוחד מגדולי התנאים, הוא רבי שמעון בר יוחאי שלמד אצל רבי עקיבא. ופעם אחת, נשאל על איזה דבר שהיה רבי עקיבא מחמיר בו, והיה זה לאחר שכבר נפטר רבי עקיבא. השיב רבי שמעון בר יוחאי, "כל ימיו היה רבי עקיבא מטמא, אם משמת חזר בו, איני יודע", כלומר, כל ימיו היה רבי עקיבא מטמא, ואיני יודע כעת, אולי מאחר ורבי עקיבא כבר מת, הרי שחזר בו באותה הלכה, וגם הוא מודה להקל.

ומאחר ואין זה נכון לדבר כך על רבי עקיבא, הצטער כל כך רבי שמעון על שיצא מפיו משפט כזה, בחוסר כבוד על רבי עקיבא, עד שאמרו בגמרא (נזיר נב.), "הושחרו שיניו של רבי שמעון מפני תעניותיו", כלומר, מרוב שהיה מתענה ימים רבים על דיבור כזה שיצא מפיו, הושחרו שיניו. וכאן מדובר על התנא הקדוש איש האלוקים רבי שמעון בר יוחאי, שידע את ערכו של רבו, רבי עקיבא.

ורבי עקיבא עצמו, חי בדורו של רבי אליעזר, ומובא בגמרא (סנהדרין סח.), שכאשר הוליכו את מטתו של רבי אליעזר (בהלוייה שלו), הגיעו למקום שהיה בו רבי עקיבא, וכשראה רבי עקיבא את מטתו של רבי אליעזר, היה רבי עקיבא מכה בבשרו עד שהיה דמו יורד, והיה בוכה על רבי אליעזר ואומר, "הרבה מעות יש לי, ואין לי שולחני לפורטן", כלומר, הרבה שאלות יש לי, וכעת שנפטר רבי אליעזר, אין לי את מי לשאול.

ורבי אליעזר מעיד על עצמו, שלא למד מרבותיו אפילו מקצת מחכמתם הכבירה, עד שאמר "ולא חיסרתי מרבותי ככלב המלקק מן הים", והעיד על תלמידיו, שלא למדו ממנו אפילו מקצת מחכמתו "שלא חיסרו ממני אפילו כמכחול בשפופרת". נמצאנו למדים, שהדורות הולכים הלוך וחסור, עד שיבוא משיח צדקינו, ואז יערה ה' רוח ממרום, ומלאה הארץ דעה את ה'. ועד אז, עלינו להחזיק במסורת הפסק, וכפי שלימדנו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה כפוף תמיד לדברי האחרונים, ומכריע ביניהם על פי כללי ההוראה, וזו הדרך הנכונה בדורות הללו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה