הלכה ליום ראשון ד' תמוז תשע"ט 7 ביולי 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

מסעודה ז"ל בת חנינה ז"ל (בית שמש)

נפשה בטוב תלין וזרעה ירש ארץ ונזכה
לראותה במהרה בתחיית המתים אכי"ר
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחת יוסף

בת שהוריה מבקשים את עזרתה

שאלה: רווקה בת עשרים ושבע, שמטפלת לבדה בהוריה ובפרט באביה המבוגר והחולה, וזאת לפי בקשת הוריה. האם עליה להמשיך להתמסר עבור הוריה כל חייה, או שהיא יכולה למצוא אדם ולהנשא אליו כדי להקים בית בעצמה, והוריה יסתדרו בצורה אחרת?

תשובה: כתב בשו"ת "תורה לשמה" (סימן רסו), שאלה: בת שציוה עליה אביה שלא תנשא, והיא רוצה להנשא וללדת בנים, האם היא מחוייבת לשמוע בקול אביה? והשיב הגאון ה"תורה לשמה", שמאחר והבת אינה מחוייבת מצד ההלכה ללדת בנים, ולכן היא רשאית לשבת בלא להנשא לאיש, לפיכך מחוייבת היא לקיים את מצוות אביה שלא להנשא, שמצות כיבוד אב חובה עליה מן התורה.

כלומר, לדעת ה"תורה לשמה", מאחר ומצות כיבוד הורים היא מצוה מן התורה, ואילו להנשא וללדת ילדים אין זה חיוב ממש מן התורה, לכן בת כזו, שמטפלת בהוריה, עליה להמשיך לעשות כן, אף על פי שעל ידי כן היא תפסיד את האפשרות להקים בעצמה בית בישראל.

אולם באמת שדברי התורה לשמה תמוהים מאד. שהרי בגמרא במסכת סנהדרין (עו.) אמרו, "איזהו רשע ערום? זה המשהה את בתו בוגרת". ופירוש הדברים, מי הוא זה שעושה מעשה רשעות בעורמה? זה מי שגורם לבתו שלא תנשא, מפני שהיא עושה מלאכה והוא מרויח מכך, וזו היא עורמת רשע.

ומרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכו"ע ח"ח עמוד קלח) תמה גם הוא הרבה על דברי התורה לשמה, והאריך לדחות את דבריו, ובכלל הדברים הביא את דעת התוספות (גיטין מא:) שאף הנשים מצוות להנשא ולהוליד ילדים. והביא שכן דעת הרבה מגדולי רבותינו הראשונים. ועוד, שהגאון מהר"ם אלשקר בתשובה סימן עב) פסק, שמותר למכור ספר תורה כדי להשיא יתומים או יתומות, ושאין לחלק בזה בין בנים לבנות וכו'.

ובאמת שכן מוכח בדברי עוד מגדולי הפוסקים, שאפילו אם נאמר שאשה אינה מצווה להנשא ולהוליד ילדים, בכל זאת אין ספק שגודל המצוה בהקמת בית בישראל, והזכות שיש לה להקים את ביתה, גוברת על פני מצוות כיבוד אביה, שמתאכזר על בתו להותירה גלמודה כל חייה, והרי היא רשאית לעזוב את בית הוריה, והאב יסתדר בהמשך חייו בצורה אחרת.

ובספר חסידים (סימן תרס), הביא מעשה בתלמיד חכם אחד שמתו בניו בחייו. והוא נותר בעולם גלמוד. ואמר לתלמידיו בשעת מיתתו, יודע אני שאין בי עוון, אלא שהיתה לי אחות קטנה אלמנה, והיתה רוצה להנשא לבעל, אך היתה מתביישת לומר לי "קח לי בעל"! ואני הייתי יכול לשדכה ולהשיאה לאיש, ולא רציתי, כדי שישאר לי ממונה ונכסיה, ובשביל זה נענשתי ומתו עלי בני בלא בנים. עד כאן. והוסיף על כך מרן רבינו זצ"ל, שמכאן מוסר השכל, לאיש כזה, אשר במקום שישתדל לקיים המצוה להשיא את בתו, על ידי נדוניה ומלבושים נאים, הוא מצווה עליה לבל תנשא לאיש, שגדול עוונו מנשוא, וצפוי לו עונש מהקדוש ברוך הוא, כי צער גדול כזה לא ניתן להמחל.

 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה