הלכה ליום שישי י"א סיון תשע"ט 14 ביוני 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - הגרלת מפעל הפיס – טבעת שאי אפשר להסירה

לקט מתשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: האם נכון הדבר שמרן זצ"ל התיר בסוף ימיו למלא לוטו?

תשובה: בשו"ת יביע אומר (ח"ז חו"מ ס"ח וח"י יו"ד סי' נח אות כג), דן מרן זצ"ל בדין השתתפות בהגרלת הלוטו, והעלה שיש לאסור להשתתף בהגרלה זו, משום שהמשחק בהגרלה זו דינו כדין "המשחק בקוביה" שאסור משום גזל. ועיקר הטעם הוא, משום שהמוני האנשים שנותנים את כספם למפעל הפיס, נותנים את הכסף כדי שיזכו בהגרלה, ואינם גומרים בדעתם להקנות את כספם למפעל הפיס גם במקרה שיפסידו בהגרלה. (דין זה נקרא "אסמכתא לא קניא"). ולכן השימוש בכספי ההגרלה, אסור משום "גזל". גם הגאון רבי יוסף חיים בשו"ת רב פעלים (יו"ד ח"ב ס"ל) כתב לאסור את ההשתתפות בהגרלה כזו.

אמנם יש אומרים, שמאחר ומפעל הפיס משתמש בחלק מהמעות שנותנים לו לצרכי צדקה להקמת בתי ספר תורניים וכדומה, אם כן המשתתפים גומרים ומקנים את כספם לטובת המטרות הללו. ויש יסוד לדבריהם מדברי הרמ"א (ח"מ סימן שע סי"ט). ולכן אמרו שגם מרן זצ"ל יודה שבאופן זה יש להקל בדבר. ולמעשה הגאון רבי עובדיה בן הגאון הראש"ל רבי יצחק יוסף שליט"א (ראש ישיבת אהל יוסף), כתב בספרו עין משפט (סימן רז עמוד תרמה) שהוא היה אצל מרן זצ"ל בערוב ימיו כארבעה חודשים לפני פטירתו, והיתה לו שיחה עם מרן זצ"ל בנדון זה, ומרן זצ"ל אמר לו, שאפילו אם רק מיעוט מן הכספים של מפעל הפיס עובר לצרכי צדקה, בכל זאת די בכך כדי שהקונים יקנו את כספם בלב שלם למפעל הפיס. ולכן המיקל בזה, יש לו על מה שיסמוך. ושם (בספר עין משפט) האריך בדין זה.

אולם יש לדעת כי על פי מוסר תורתינו הקדושה ואמונתינו בהשגחת השם יתברך בעולמו, אין זה נכון שאדם יבזבז כספו על כרטיסי הגרלה כאלה, שהסיכוי לזכות בה הוא אפסי ממש, ואומרים בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, שלכל היותר הרוצה למלא כרטיס הגרלה, יעשה כן פעם אחת בשנה בתורת השתדלות לפרנסתו. וברור שאותם המאבדים כספם וקונים כמה כרטיסים וכדומה, הרי מגלים בכך כי הם נעדרים מן האמונה בה' יתברך שהוא זן ומפרנס לכל, וכל ההשתדלות שלהם לא תועיל להם כלל ועיקר, והם מביאים עצמם לידי שפלות גדולה, ויש עושר השמור לאדם לרעתו. ולכן גדולי עולם כמו הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל התנגדו לכל ענין ההימורים בכספים, שידוע שרבים נפלו בפח ההימורים ואיבדו את עולמם ה' ירחם. לפיכך, שומר נפשו ירחק מן ההגרלות הללו, ואם ירצה להשתתף בהגרלה לעתים, יש לו על מה שיסמוך.

 

שאלה: האם חובה להסיר את הטבעות מהיד בשעת נטילת ידיים? יש לי טבעת שאיני יכולה להסיר אותה מהיד.

תשובה: בנטילת ידיים, אסור שיהיה דבר שחוצץ בין היד לבין המים. וטבעת שהיא מהודקת לגוף, הרי היא חוצצת בנטילה ולכן יש להסירה. ונוהגים להסיר את הטבעות אפילו כשאינן מהודקות לגוף. ומעיקר הדין, טבעת שלא מסירים אותה אף פעם, אין צורך להסירה בזמן הנטילה. ולכן במקרה שבשאלה, שמדובר בטבעת שאי אפשר להסירה מהיד, הרי שמותר ליטול ידיים עם הטבעת הזו. ומכל מקום נכון ללכת למומחה שיסיר את הטבעת, כי בטבילה ממש נוהגים להסיר כל דבר החוצץ, ובפרט טבעת מהודקת שיתכן ויהיה דבר החוצץ ממש בינה לבין האצבע.

שאלות ותשובות על ההלכה

בקהילתנו הרבה מגיוס הכספים נעשה ע״י ראפלים(הגרלות) לישיבות הקדושות. האם מותר לספרדי להשתתף בהגרלה כזאת? כמו כן, האם נחשב צדקה שתורם כך? כי הרי כל הכסף של כרטיסי ההגרלה הולך לישיבה או לבית הכנסת? האם אפשר להשתמש בכספי מעשר לקנות כרטיס כזה? ג' אלול תשע"ט / 3 בספטמבר 2019

מותר להשתתף בהגרלות הללו, ומותר לשלם עבורן מכספי מעשר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה


על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה

קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה