הלכה ליום חמישי י' סיון תשע"ט 13 ביוני 2019

בין תפילה לתפילה

ישנם מקרים שאדם צריך להתפלל שתי תפילות סמוכות זו לזו.

לדוגמא, אשה שמתפללת בביתה תפלת שחרית, והיא מעוניינת להתפלל גם תפלת מוסף בראש חודש או בשבת, אך אין לה פנאי לומר מזמורים וכדומה, ורוצה רק להתפלל את תפילת העמידה של שחרית, ומיד אחריה להתפלל מוסף.

וכן אדם שטעה ושכח להתפלל, שעליו להתפלל לאחר מכן "תפילת התשלומין" כמו שביארנו בימים האחרונים, ולדוגמא, אם שכח להתפלל שחרית, ונזכר רק אחרי שעבר זמנה, הרי שעליו להשלים את תפילתו, באופן שמיד לאחר תפילת מנחה, יעמוד שוב ויתפלל תפילת העמידה לשם תשלומין לתפילת שחרית.

ובגמרא במסכת ברכות (ל:) למדנו, שאין להתפלל פעמיים תפילת העמידה ברציפות, אלא יש להמתין מעט בין תפילה לתפילה. והטעם לדין זה, מבואר בגמרא, כדי שתהיה דעתו של המתפלל מיושבת עליו, להתפלל בלשון תחנונים, שאם מתפלל ברציפות ממש פעמיים, נראה כאילו מתפלל רק כדי להפטר מן התפילה, ואינו נזהר להתפלל לפני ה' כראוי, בדעת נכונה ובלשון תחנונים.

ומרן השלחן ערוך (בסימן קה) פסק בזו הלשון:

"המתפלל שתי תפלות זו אחר זו, צריך להמתין בין זו לזו, כדי הילוך ארבע אמות, כדי שתהא דעתו מיושבת עליו להתפלל בלשון תחנה".

ושיעור ארבע אמות שהזכיר מרן בשלחן ערוך, הכוונה היא להמתין כשלוש שניות בין תפילה לתפילה.

ודין זה שייך הן בשני המקרים שהזכרנו, והן לגבי שליח ציבור שמסיים את תפילתו בלחש, ומיד הוא רוצה להתחיל בחזרת התפילה בקול רם, שעליו להמתין כמה שניות בין תפילה לתפילה, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו.

ולסיכום: המתפלל שתי תפילות זו אחר זו, צריך להמתין בין תפילה לתפילה כמה שניות, כדי שתהיה דעתו מיושבת עליו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה