הלכה ליום רביעי כ"ה ניסן תשס"ה 4 במאי 2005

האם יש לפסוק הלכה על פי הספר שו"ת מן השמים?

בסיום ההלכה הקודמת הוזכר הספר שו"ת מן השמים, שחובר על ידי רבינו יעקב ממרויש מבעלי התוספות, שהיה שואל שאלות בהלכה וכדומה מן השמים על ידי שאלת חלום והיו משיבין לו מן השמים על שאלותיו.

ומרן הרב עובדיה יוסף שליט"א הכריע להלכה (בענין ברכה על ספירת העומר לנשים) דלא כדברי שו"ת מן השמים, ולכן נבאר קצת את המשקל ההלכתי שיש לספר שו"ת מן השמים.

בגמרא במסכת עירובין (דף מה.) מובא: "וישאל דוד בה' האלך והכתי בפלישתים האלה" וכו' (דוד שאל באורים ותומים את ה', אם ילך להלחם בפלישתים או לא), שואלת הגמרא במה הסתפק דוד, אם הסתפק אם מותר או אסור ללכת להלחם בפלישתים (משום שאותו יום היה שבת), הרי בית דינו של שמואל הרמתי קיים, אלא, הלך לשאול אם יצליח או לאו. וכתב רש"י, הרי בית דינו של שמואל הרמתי קיים, ודבר שהוא נושא הלכתי לא שואלים באורים ותומים, עד כאן.

ובגמרא במסכת תמורה (דף ט"ז.) מובא, שביום שנפטר משה רבינו נשתכחו כמה הלכות מישראל, ואמרו ישראל ליהושע, שאל! (דהיינו שישאל בנבואה וכדומה מאת ה' את ההלכות שנשתכחו) אמר להם: לא בשמים היא, דהיינו שמזמן שניתנה התורה לישראל, מסורות ההכרעות ההלכתיות ביד חכמי ישראל על פי כללי ההוראה הנמצאים בידינו, ואין לפסוק הלכה על פי דברי חלומות וכדומה, רק על פי דברי חכמי התורה האמיתיים, שיודעים את נתיבות הפסק ודבריהם נכונים להלכה למעשה.


ובהרבה מקומות בש"ס ובדברי הפוסקים מובאים עניני גילוים שונים מן השמים, והכלל הוא שאין לפסוק הלכה על פי ענינים מופתיים כגון שאלות חלום וכדומה, אלא שבמקומות שכבר נוהגים על פי דברי שו"ת מן השמים באיזה ענין, יוכלו לעשות סמך למנהגם על פי זה, אבל בנדון שהוזכר בהלכה הקודמת, כבר הזכרנו שדעת מרן שאסור לנשים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא, ואף שדעת שו"ת מן השמים שיכולות לברך, העיקר להלכה שאסור להן לברך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"קדיש"

אדם שנפטר מן העולם, מוטל על בניו שנשארו אחריו להקפיד באופן מיוחד להתפלל בכל יום שלוש תפילות במנין, כדי שיוכלו לומר קדיש על האב או האם. וכן אדם שחלילה נפטר בנו או בתו או אחיו או אחותו, יאמר קדיש לעלוי נשמתם. ומי שנפטר מן העולם ולא השאיר אחריו בנים, טוב לשכור עבורו תלמיד חכם שיאמר קדיש לעלוי נשמתו.......

לקריאת ההלכה

כיבוד הורים אחרי פטירתם

כשם שחייב אדם לכבד את הוריו בחייהם, כך עליו לכבדם לאחר מותם. ובודאי שאסור לו גם כן לזלזל בהוריו אחרי מותם. ובברייתא במסכת קידושין (דף לא:) מובא: היה הבן אומר דבר שמועה בשם אביו לאחר פטירתו, יאמר "כך אמר אבא הריני כפרת משכבו". כלומר, בכל פעם שמזכיר את אביו אחר מותו יוסיף "הריני כפר......

לקריאת ההלכה

כבוד חמיו וחמותו – מסימני סוף הגלות

בילקוט שמעוני אמרו, אמר לו דוד לשאול, "וְאָבִי רְאֵה גַּם רְאֵה אֶת כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי", (כלומר, דוד המלך קרא לחמיו שאול בתואר "אבי"). ומכאן למדו רבותינו שחייב אדם בכבוד חמיו כשם שחייב אדם בכבוד אביו, שהרי השווה הכתוב את חמיו לאביו. וטעם הדבר שחייב אדם לכבד את חמיו, מפני ש......

לקריאת ההלכה

דין קימה בפני אביו או רבו – תשובת מרן זצ"ל לנכדו

כל ההלכות שאנו מזכירים לגבי מורא אב ואם וכדומה, שוים בחיובם הן כלפי הבן והן כלפי הבת. ומה שאנו כותבים לעתים בלשון בן ואביו, או בת ואמה, אין זה אלא למשל ודוגמא בלבד. בעת שרואה הבן את הוריו עוברים לפניו, חייב לעמוד בפניהם מלא קומתו, דהיינו, עמידה ממש. אבל בגמרא (קידושין לג:) אמר רבי אבא אמר רבי ......

לקריאת ההלכה


על מי מוטל העול הכספי של הטיפול בהורים

הזכרנו כבר, שמכלל מצות כבוד אב ואם, נמצאים כל עניני הכבוד, כגון לדאוג להאכיל ולהשקות את הוריו כפי רצונם, ובכלל זה, כאשר ההורים מבוגרים מאד ואינם יכולים לדאוג לעצמם, על בניהם ובנותיהם לדאוג להם למאכל ומשקה ובגדים וכל כיוצא בזה. ודבר ידוע, שככל שהילדים נוהגים כבוד עם הוריהם בזקנתם, על ידי זה זוכים אף ......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה

קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה