הלכה ליום שישי ה' שבט תשע"ט 11 בינואר 2019

שאלות ותשובות הלכה יומית - קורנפלקס עם חלב – משניות שמופיעות בזוהר – הזכיר בטעות יעלה ויבוא

לקט תשובות שנמסרו בזמן האחרון

שאלה: כשאוכלים קורנפלקס עם חלב, האם חייבים ליטול ידיים?

תשובה: לכאורה יש ליטול ידיים, כדין מי שאוכל דבר שטיבולו במשקה (כמו שאנו נוטלים ידיים לפני אכילת הכרפס שמטבילין אותו במי מלח בליל פסח). אולם בדבר כמו קורנפלקס, שתמיד רגילים לאכול אותו רק על ידי מזלג, ואין כל כך חשש שמא יגע בקורנפלקס בידיו, יש מקום להקל, ובפרט שכן נוהגים כולם להקל. וכן פסק בספר הלכה ברורה (סימן קנח).

 

שאלה: איך זה בספר הזוהר מובאות משניות, כאשר את המשניות כתב רבי יהודה הנשיא שהיה אחר זמן כתיבת הזוהר?

תשובה: רבינו הקדוש (הוא רבי יהודה הנשיא), מצא דברים מסודרים שסידרום גדולי התנאים שהיו לפניו. ולכן חלק מהמשניות היו קיימות עוד לפני זמן רבנו הקדוש. אלא שהיו אומרים אותם בעל פה, עד שהגיע רבי יהודה הנשיא וראה שהתורה הולכת ומשתכחת, ולכן סידר את המשניות. ויש מקומות שהוא כתבם מחדש לגמרי, ויש שסידר מה שכבר כתבו חכמי ישראל שהיו לפניו. ולכן בזוהר הקדוש שנכתב לפני זמן רבינו הקדוש מופיעות בכמה מקומות משניות וברייתות. וכן כתב הרמ"ק, שבספר הזוהר מובאות משניות שכבר היו לפני זמן רבינו הקודש. והביא את הדברים מרן החיד"א בספר עין זוכר. (מערכת המ', אות ט"ל ואות מ).

 

שאלה: טעיתי בתפלה של יום חול, ואמרתי "יעלה ויבוא" (כי חשבתי שזה ראש חודש).

תשובה: מי שהזכיר בטעות "יעלה ויבוא" וכדומה ביום רגיל, נחלקו הפוסקים אם דינו הוא כמו אדם שדיבר דברי חולין (סתם דברים) באמצע התפלה, שאז עליו לחזור ולהתפלל, או שאינו צריך לחזור להתפלל. ומפשט דברי מרן השלחן ערוך (סימן קח) משמע שאינו חוזר להתפלל. וכן פסק מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר (ח"ט סימן צד אות יט), שאינו חוזר להתפלל. ומכל מקום מאחר ויש בזה מחלוקת הפוסקים, ויש שמפרשים שגם מרן השלחן ערוך לא התכוין לאדם שמזכיר יעלה ויבוא בתפלה רגילה, (אלא רק בתפלת התשלומין), לכן כתב מרן זצ"ל בספר הליכות עולם ח"א (עמוד קפ), שיחזור ויתפלל שנית, אלא שיאמר שמתפלל ב"תנאי נדבה", כלומר שיאמר לפני שמתפלל, אם אני חייב לחזור להתפלל, הרי זו תפלת חובה. ואם איני חייב לחזור, תהיה זו תפלת נדבה. ובספר ילקוט יוסף פסק שכך יש לנהוג.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה