הלכה ליום חמישי ב' שבט תשע"ח 18 בינואר 2018

ציציות בחוץ

נאמר בתורה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָ֑ם וכו', וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם".

וממה שנאמר "וראיתם אותו", משמע שיש לראות את הציצית בשעה שלובש אותה. וכן ביאר רבנו סעדיה גאון, שלשון "ציצית", הוא מלשון הצצה, שהיא ראייה. ומכאן שיש לראות הציציות. וכן כתב רבנו אברהם אבן עזרא. (וראה בתשובת הרשב"א ח"ז סימן תקסח).

ומכל הדברים הללו משמע, שיש ללבוש את הציצית באופן שיוכלו לראות לכל הפחות את הציציות. וכפי שנהגו האשכנזים, שמניחים את הציציות מחוץ לבגדים, וכך רואים אותן כל הזמן.

אולם בעל העיטור (בהלכות ציצית סוף ח"ג) והמרדכי (הל' ציצית סימן תתקמג) בשם רבו המהרם מרוטנבורג כתבו, שיש ללבוש את הטלית קטן (שנקראת בזמנינו "ציצית") מתחת לבגדים, ובשעה שהאדם לובש את הציצית, אז הוא רואה אותה ויוצא ידי חובת המצוה כהלכתה.

אולם גם בעל העיטור הביא בסוף דבריו את דברי רבינו יצחק מרון הלוי, שכתב שהטלית קטן צריכה להיות על הבגדים. ולכן הרוצה לקיים מצות ציצית מן המובחר צריך ללבוש את הטלית קטן על מלבושיו.

גם מרן בשלחן ערוך (סימן ח) כתב, שעיקר מצות ציצית ללבוש אותה על הבגדים, "כדי שיראנו תמיד ויזכור את מצוות ה'", אולם יש בזה קצת סתירה בדברי מרן השלחן ערוך, כי במקומות אחרים משמע מדברי השלחן ערוך שלובשים את הטלית קטן תחת הבגדים.

והמאמר מרדכי כתב, שלדעת מרן השלחן ערוך טוב ללבוש את הטלית קטן על הבגדים, אולם מרן השלחן ערוך לא התעלם מכך שהמנהג הוא ללבוש את הטלית קטן מתחת לבגדים, ולכן כתב בכמה מקומות כמה דינים על פי מנהג זה.

ובאמת שבבית יוסף ובדברי כל האחרונים מבואר שהמנהג הוא שלובשים את הטלית קטן תחת הבגדים. וגם הציציות מכוסות תחת הבגדים. ובבית יוסף הביא את תשובת הריב"ש שמשמע ממנה שעיקר המצוה היא להסתכל על הציציות בשעה שקורא קריאת שמע ואומר "וראיתם אותו". וכן בשעת העטיפה. ורבותינו גדולי האחרונים הספרדים הביאו שלפי דברי רבנו האר"י הקדוש יש ללבוש את הטלית קטן תחת כל הבגדים, ומטעם זה הספרדים נהגו ללבוש את הטלית קטן מתחת לכל הבגדים. וכן כתב רבי יעקב רקח, שרבנו האר"י היה לובש בעצמו את הטלית קטן תחת כל הבגדים כמנהג הספרדים עד עתה.

אבל האשכנזים נהגו ללבוש את הציצית על הבגדים, או לכל הפחות נהגו שהציציות עצמן תצאנה מחוץ לבגדים. ובמנהג זה החזיקו בני הישיבות עד הזמן הזה, ומקיימים בעצמם את הפסוק "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה'", שבכל מקום שאדם הולך כך, רואים עליו שהוא יהודי המקפיד על דקדוק המצוות.

ולכן לפני כחמישים שנה היו שחפצו לשנות בזה את מנהגם של בני הישיבות הספרדים, שאף הם יתחילו להוציא את הציציות החוצה, כדי להתבלט במצוה זו, ומטעמים נוספים, אולם הגאון רבנו עזרא עטיה זצ"ל, עמד על כך שיש להשאיר את המנהג על מקומו.

ולמעשה מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל נשאל בענין זה פעמים רבות, ובנו הגאון הראשון לציון שליט"א כתב בזה הן בספריו ילקוט יוסף, והן בספרו "שו"ת הראשון לציון", ושם כתב, שאף על פי שמנהגנו בזה הוא על פי הקבלה שלא להוציא ציציות כלל, מכל מקום מי שחש בזה חיזוק ביראת שמים וכדומה, ובפרט בכך שעל ידי זה הוא מתבדל משכניו שאינם הולכים בדרך התורה, אפשר להורות לו שיוציא ציציות, ולאחר מכן לכשיתאפשר יחזור למנהג רבותינו הספרדים ויכניס את הציציות בפנים.

וכן בני ישיבות שמטעמים שונים רוצים להוציא ציציות, רשאים לעשות כן. ואף נכדיו של מרן זצ"ל היו בהם שהיו מוציאים ציציות, ומרן זצ"ל היה רואה כן ולא אמר על כך כלום. רק לאחר נשואיהם חזרו למנהג הספרדים המקורי, על פי דברי הרב האר"י, והחלו מכניסים את הציציות תחת הבגדים.

ולסיכום: האשכנזים נוהגים להוציא ציציות. והספרדים נהגו ללכת עם הציציות בפנים. וספרדי שרואה שהוצאת ציציות תגרום לו לתועלת בעבודת ה' וכדומה, רשאי להוציא ציציות. אולם באופן כללי על הספרדים ועל האשכנזים להחזיק במנהגים שלהם, והספרדים שנהגו תמיד להכניס ציציות, צריכים להמשיך במנהגם.

הלכה יומית מפי הראש"ל הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א

מסופק אם בירך יכול לשתות?
לחץ כאן לצפייה בשיעורים נוספים

הלכות אחרונות

"תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

נדה ע"ג א'

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

יין שנמזג על ידי אינו יהודי

בימים עברו, היו נוהגים הגויים עובדי עבודה זרה, לנסך (לצקת) יין לשם עבודת כוכבים שלהם. והיו רגילים מאד במעשה זה. ואותו היין הוא אסור בשתיה מן התורה, וכן הוא אסור בהנאה, (כלומר, אסור ליהנות ממכירתו לגוי אחר וכדומה), משום שכל דבר שהוא עבודה זרה, או שמוגש לעבודה זרה, אסור בהנאה. סתם יינם ורבותינו זכ......

לקריאת ההלכה

נטילת ויטמינים וכדורים שאינם לרפואה בשבת

בהלכות הקודמות ביארנו, שגזרו חכמים כי אסור לו לאדם שאינו חולה ממש ליטול תרופות בשבת, ורק אם הוא חולי בכל גופו, או שהוא ממש נזקק לשכב במיטה, מותר לו ליטול תרופות לרפואתו. והבאנו פרטי דינים בזה. גלולות להריון ומעתה נבא לדון לענין גלולות שלוקחת אשה במשך כמה ימים על מנת שתוכל להתעבר, שלכאורה ......

לקריאת ההלכה