הלכה ליום שני כ"ה סיון תשע"ז 19 ביוני 2017

הפסק בין הברכה לאכילה

בהלכה הקודמת ביארנו שלאחר שמברכים על מאכל, אסור לדבר שום דבר, עד שאוכלים מהמאכל. וכתבנו שיש "לבלוע" מעט מהמאכל, ורק אז מותר לדבר. אבל אם רק טעם מהמאכל, ועדיין לא בלע, אין לדבר. ומכל מקום אם טעה ודיבר לאחר שטעם מהמאכל, אינו חוזר לברך שנית, מפני שעיקר הברכה נתקנה על ההנאה שיש מטעם המאכל, גם בלי שיבלע ממנו.

בירך על מאכל ושמע ברכה אחרת, או קדיש
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר ואסור לדבר בין הברכה לאכילה, לכן, אפילו אם אירע שאדם בירך על מאכל, ומיד שמע את חבירו מברך ברכה אחרת, או ששמע "קדיש" מאדם אחר, לא יפסיק ויענה "אמן" על מה ששמע, שהרי אסור בהחלט לדבר שום דבר בין הברכה לאכילה. ומי שמדבר בין הברכה לאכילה, ברכתו "ברכה לבטלה". ודבר זה מצוי בעיקר בסעודות שעושים ב"אזכרה" או מה שיש נשים הנוהגות בזמנינו לעשות "סעודות אמנים" וכדומה, שכל אחד ואחת מברכים על המאכלים, ולפעמים קורה שמישהו מברך, ומיד חבירו מברך על מאכל אחר, הרי שאסור לזה שבירך לענות "אמן", עד שיטעם ממה שאוכל.

טעם מן המאכל, ולא בלע, ושמע את חברו מברך
ומכל מקום הבהיר מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר ועיקר הברכה נתקנה על הנאת הגוף מטעם המאכל, לפיכך, אם אירע שאדם טעם מהמאכל ועדיין לא בלע ממנו, ובינתיים שמע את חברו מברך ברכה, או ששומע שאדם אחר אומר קדיש, לא ימתין עד שיבלע, אלא יענה "אמן" לפני שיבלע. אולם ברור שאם המאכל נמצא ממש סמוך לבליעה, ואינו יכול לענות אמן, לא יענה אמן בפיו, אלא יסתפק בעניית אמן בהרהור בליבו.

ברכה על גומי לעיסה
ומן האמור נמצינו למדים גם לענין גומי לעיסה "מסטיק" שאין בו ממשות אבל יש בו טעם. ולכן יש מי שכתב שאין לברך בכלל על אכילת מסטיק. ומרן רבינו זצ"ל דחה את דבריו מההלכה, שהרי כל שיש לו לאדם "הנאת החיך" מאכילת אותו הדבר, חייב לברך עליו. ובפרט שאין ספק שבלעיסת גומי לעיסה יש גם כן ממשות מהסוכר וחומרי הטעם שנכנסים לגופו של האוכל, ואז בודאי לכל הדעות יש לברך על אכילתו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

חנוכה

אנו עומדים לפני תחילת ימי החנוכה, ולכן נתחיל ללמוד את הדינים הנוגעים לימים אלה. ימי החנוכה ימי החנוכה הם שמונה ימים. החל מיום כ"ה בכסליו. ובשנה זו (התש"פ) יחול יום כ"ה בכסליו ביום שני בשבוע הבא. ובמוצאי יום ראשון (שהוא ליל שני), נדליק נרות חנוכה בפעם הראשונה. ובמוצאי יום ראשון שאח......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות במסיבת חנוכה ובבית הכנסת

נהגו כל ישראל, שמברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת כדי לפרסם את הנס. והוא מנהג ותיק שנזכר בדברי רבותינו הראשונים. וטעם המנהג, כתב בספר המכתם (פסחים קא.), שמאחר ויש פרסום הנס גדול בפני כל העם, ועוד שיש אנשים שאין להם נרות חנוכה בבתיהם, לכן נוהגים להדליק גם בבית הכנסת. ומנהג זה נפסק על ידי מרן......

לקריאת ההלכה


אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם. בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא ......

לקריאת ההלכה

קימה בפני זקן בשנים

בהלכה הקודמת ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים. מי נקרא "זקן" נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן". אבל לדעת הטור ומרן השלחן ערוך, אדם אין אדם נחשב לזקן, אלא מגיל שב......

לקריאת ההלכה

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כל......

לקריאת ההלכה

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן. הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את......

לקריאת ההלכה